סיפור אהבה הנשזר דרך אובדן, הוא סיפור בו האהבה אינה מתבטאת בנוכחות, אלא דווקא בהיעדרה. זוהי אהבה הפורחת מתוך שבר, געגוע או שקט שאין לו יותר כתובת. כאשר כותבים סיפור כזה, יש לשים דגש על הכוחות הממשיכים לפעול גם אחרי שהקשר נקטע, בין אם דרך מוות, פרידה, ניתוק פתאומי או אובדן איטי. הרגש הממשיך להתקיים גם כשאין בו הדהוד חיצוני, הוא ליבו של הסיפור.

מהו אובדן | וכיצד הוא מצית את הסיפור

אובדן, יכול להיות מוחלט, מישהו שאיננו עוד, או רגשי בלבד: אדם שאיבד אהבה מבלי שהייתה לו הזדמנות לבטאה. חשוב להגדיר מתי התרחש האובדן, האם בתחילת הסיפור או במהלכו. ניתן לפתוח את הסיפור ברגע שאחרי, ולבנות את הקשר האהוב לאחור, דרך זיכרונות, מכתבים, תמונות או מחשבות שקטות. במקרים מסוימים, הדמות, מבינה את גודלה של האהבה, דווקא מרגע שהאובייקט נעלם.

כתיבה מתוך געגוע

בסיפור כזה, הגעגוע הוא מנוע. הוא מזין את הדמיון, משמר את השיח הפנימי, בונה את הדמות האהובה מחדש שוב ושוב. ניתן להשתמש בשפה רכה, בהירה, כזו הנוגעת באוויר שסביב הדמות ולאו דווקא במעשים. כול פרט קטן: קול מסוים, ריח בגד, מילה השמורה בזיכרון, מקבל עוצמה. יש להימנע מהגזמה רגשית, הכוח טמון דווקא בדברים הקטנים הצפים מתוך השגרה.

זמן מפוצל | מה שהיה, ומה שנותר

כתיבה כזו, יכולה לנוע בין שני זמנים: הזמן בו האהבה הייתה נוכחת, והזמן בו היא איננה עוד. מעברים בין עבר להווה, צריכים להיות טבעיים, כתודעה הנשברת לרגע, ואז חוזרת. ניתן להציג את העבר כאור רך, נוסטלגי, או כמשהו שלא הובן אז לעומק. הזמן בהווה, לעומת זאת, נושא את השקט של היעדר האדם האחר, את הבדידות החדשה אשר נוצרה.

פרטים המספרים את שלא נאמר

רבים מן הסיפורים הטובים בז'אנר זה, נכתבים דרך חפצים. פריט הנותר מן האהוב או האהובה: ספר, מכתב ישן, פריט לבוש, שיר משותף, הופך לכלי דרמטי. פרטים אלה, לא רק מספרים את שהיה, הם מטעינים את ההווה באנרגיית זיכרון. ניתן לבנות סביב חפץ שלם, את הציר הרגשי של הסיפור, ולעקוב אחר מערכת היחסים דרכו.

תנועה רגשית של הדמות

על אף שהאובדן הוא נקודת מוצא כואבת, חשוב שהדמות לא תישאר באותו מצב רגשי לאורך הסיפור. יש להובילה, במסע פנימי, בין אם לקראת השלמה, הבנה מחודשת של האהבה, או אף החלטה להמשיך הלאה. סיפור חזק, אינו נשאר רק בעצב, אלא מוצא דרך לנוע, גם אם בעדינות. תהליך האבל, הופך למסע גילוי עצמי.

קונפליקטים סמויים

לעתים, הסיפור אינו פשוט. ייתכן שהאהבה לא מומשה, שהייתה חד צדדית, או שהסתיימה בטרם עת עקב טעות או פחד. יש מקום לקונפליקט, בין מה שהדמות מרגישה היום לבין מה שלא העזה להרגיש אז. האם היא מתחרטת? האם היא מפחדת לשכוח? האם היא מגלה פרטים חדשים על האדם אותו איבדה? כול קונפליקט, מוסיף רובד אותנטי.

תרגילים לפיתוח כתיבה על אובדן

• כתבו מכתב מאוחר מדי: מכתב, שאמור היה להישלח לאדם שאיננו עוד.
• תארו דמות שחוזרת למקום בו פגשה לראשונה את אהובה, לאחר שנות נתק או אובדן.
• כתבו סצנה, בה אדם מדבר עם אהבת חייו שנפטרה, דרך חפץ המזכיר אותה.
• בנו סיפור אהבה שלם, המסופר רק מהיום בו הוא הסתיים.
• כתבו דיאלוג פנימי בין הדמות לבין זיכרון, כאילו השניים ממשיכים לדבר.

סיכום

סיפור אהבה דרך אובדן, נוגע בלב האנושי בעדינות שאין שנייה לה. הוא מאפשר כתיבת רגש, שאינו זקוק לתגובה, של קשר המתעצם דווקא כי הוא נקטע. זוהי כתיבה, הבונה גשר בין עבר לעכשיו, בין חיים למוות, בין מילה שנאמרה לאלה שנשארו בלב. וכשהיא נעשית ברגישות, היא מצליחה לגעת בדיוק, במקום בו אהבה ממשיכה לחיות, גם כשאין לה למי להיאמר.