איך למצוא את הקול הפנימי שלי בכתיבה?
בתחילת דרכי ככותב, עסקתי המון בשאלות כמו:
איך לכתוב את הסיפור הכי טוב?
היכן נמצאים הרעיונות הטובים ביותר?
כיצד לשמור על השראה בכתיבה?
וככל שהתבגרתי ככותב, מצאתי את עצמי שואל שאלה אחת, מדויקת להפליא:
איך לדייק את הקול הפנימי שלי בכתיבה?
בחיי הקצרים פגשתי אלפי כותבים וכותבות, בכל הגילאים והסגנונות, ובכל מפגש תמיד חיפשתי דבר אחד.
האם כשאני קורא את הסיפורים של אותו אדם, אצליח להרגיש ולחוות את אותה מידת אותנטיות ואנרגיה שחוויתי מהם במציאות.
יש לנו נטייה ליצור הפרדה ברורה בין החיים האמיתיים לבין חיי הכתיבה שלנו.
בעיקר, אם אתם כמוני… ונוטים לכתוב סיפורים עלילתיים בדיוניים.
אך מבחינתי, מדובר בחבילה אחת.
כל כותב וכותבת חייבים לשאוף למצוא את הקול הפנימי והאותנטי ביותר שלנו.
רגע…
אינני מתכוון בהכרח לכתוב על אנשים מחיינו או להכניס את הקוראים לחוויות החיים שלנו.
כוונתי היא להכניס את ה-אני מאמין שלי לסיפורים.
לכתוב את הרגשות, הפתיחות, הכנות והאותנטיות שבי.
בסופו של דבר, כאשר אדם אקראי בוחר לקרוא את המילים שלי, הוא בוחר בי.
הוא לא בוחר בסיפור, בכריכה או בטייטל של היצירה.
הוא בוחר בי.
ואם אצליח להביא את עצמי, בדיוק כפי שאני.
מכירים את השיר "בדיוק בדיוק כמו שאני, ככה זה טוב"?
בדיוק לכך התכוון המשורר.
כנות, פתיחות ואותנטיות היא המפתח ללב הקוראים.
והאמת…
זו גם דרך נפלאה להרגיש קרובים יותר לסיפורים ולמילים שלנו.
בפרק ה-65 בפודקאסט שעת כתיבה, עסקתי בשאלה איך למצוא את הקול הפנימי בכתיבה.
בנוסף, גם דיברתי על כתיבת סיפורים שמרגשים אותנו:
