כתיבה שמתחילה מקלפים: בין אם מדובר בקלפי טארוט, דיקסיט, אושו, אנימיה או כל מערכת חזותית אחרת, יוצרת כניסה מיידית אל תוך דימוי, ולא דרך רעיון מופשט. כל קלף מחזיק בתוכו סיפור אפשרי, רגע טעון או סצנה שאפשר להרחיבו למשהו שלם. הייחוד, הוא שלא מתחילים מן העלילה, אלא מתמונה, צבעים, סמל או תחושה שהקלף מעורר.
בחירת מערכת קלפים המתאימה לאופי הסיפור
לפני תחילת הכתיבה, יש לבחור בסוג הקלפים בהם תרצו להשתמש. קלפי טארוט, יובילו לכתיבה סמלית, רוחנית, לעתים, אפלה או גורלית. קלפי דיקסיט, יזמינו סיפור סוריאליסטי, פיוטי, רגשי. קלפים טיפוליים, כמו "קלפי מסע הגיבור", יכוונו לפיתוח פנימי של דמויות. בחירה במערכת, מכתיבה את הטון ואת רוח הסיפור כולו.
שליפת קלפים כבסיס לעלילה
דרך אחת לבנות סיפור, היא שליפת שלושה קלפים: הראשון מייצג את פתיחת הסיפור, השני את הסיבוך, השלישי את השיא או הפתרון. כל קלף, נקרא לפי התחושות והאסוציאציות שמעורר, לאו דווקא לפי פרשנות קלאסית. כך נוצרת עלילה אורגנית, בלתי מתוכננת מראש, הנולדת מתוך דימוי ולא מתוך היגיון.
קלפים כדמויות
ניתן להחליט שכל קלף מייצג דמות. לדוגמה, קלף המציג ציפור שבורת כנפיים, יכול להפוך לדמות שחלומה נקטע. קלף של ליצן רוקד בין כוכבים יהפוך לדמות הנעה בין עולמות. כאשר הקלף הוא הבסיס לדמות, הדימוי מנחה את אופייה, סגנונה, דיבורה ומהלכה הרגשי. השאלות הן לא מה הדמות עושה, אלא מה הקלף מגלה עליה.
שימוש בפריסה דינמית לפיתוח עלילתי
במקום שליפת שלושה קלפים בלבד, ניתן להשתמש בפריסה ארוכה יותר: עבר, הווה, עתיד, עזרה, מכשול, אמת חבויה, תוצאה. כל שלב, מכתיב קטע בסיפור, והקלף הנשלף עבורו מניע את העלילה קדימה. כך נוצר סיפור המשלב מבנה קלאסי עם מקריות יצירתית. בכל פעם שמשתמשים באותם קלפים, מתקבל סיפור שונה לגמרי.
הטקסט כאירוע חזותי
במקרים רבים, רצוי לשלב תיאור מדויק של הקלף בטקסט: מה מופיע בו, מהם הצבעים השולטים, מהם היחסים בין הדמויות או הסמלים עליו. ניתן להתחיל כל קטע טקסט בתיאור כזה, וכך לבנות את הסיפור שכאילו נולד מתוך התמונה. כתיבה כזו, מתאימה במיוחד לסיפורים קצרים, חלומיים או פיוטיים.
קלפים ככלי לכתיבת יומן סיפורי
ניתן להשתמש בקלפים ככלי לכתיבה יומית. בכל יום נשלף קלף, ומה שנכתב מתבסס עליו בלבד. כך, נוצרת סדרת סיפורים המחוברת בסגנון, אך שונה בתוכן. אפשר גם להשתמש באותן דמויות בכל סיפור, הצומחות ומתפתחות לפי הקלפים. עם הזמן, נבנה יקום שלם הנוצר מתוך הדימויים החזותיים, ללא תכנון מוקדם.
שימוש בטכניקות אינטואיטיביות ובלתי רציונליות
קלפים, פונים לרגש ולאינטואיציה. בעת כתיבה על בסיס קלפים, מומלץ להשאיר את ההיגיון בצד. להתחיל לכתוב מבלי לדעת מה יקרה. לא לתכנן. פשוט לראות את הקלף, להרגיש מהו הוא מעורר, ולתת למילים לזרום מתוכו. זהו סוג כתיבה המדלג על התודעה הביקורתית, ומגיע הישר אל תת-המודע.
חיבור בין קלפים לקונפליקט פנימי
במקום להשתמש בקלפים כדי לבנות עלילה, ניתן להשתמש בהם במטרה לחשוף את הקונפליקט הפנימי של דמות קיימת. כל קלף, נשלף כדי לחשוף רובד אחר של מחשבה, רגש, פחד או רצון. כך אפשר להעמיק דמות קיימת, להרחיב מניעיה ולגלות צדדים סמויים בה, שבלעדיהם הסיפור נשאר שטוח.
איחוד בין כתיבה חזותית וטקסטואלית
עבודה עם קלפים, יוצרת חיבור עמוק בין הוויזואלי לטקסטואלי. הקלפים, מדברים בשפת הצבע, התנועה והדימוי, ומעודדים את הכותבים לשלבם בטקסטים עצמם. התיאורים נעשים עשירים יותר, הדימויים נוכחים יותר, התחביר הופך פיוטי, לעתים, מוזיקלי. זוהי כתיבה הנולדת מתוך מבט, ומתורגמת לרגש.
סיכום
כתיבה על בסיס קלפים, משולה להליכה במבוך פתוח, כל צעד מוביל להפתעה חדשה. אין דרך אחת נכונה, אין סוף ידוע מראש, רק פתיחות מלאה למה שצץ מתוך הדימוי. כך נולדים סיפורים שלא היו נכתבים בשום דרך אחרת, לא מהראש, אלא מהעין והלב יחדיו.
