ברוכים הבאים להדרכת כתיבה נוספת מבית הספר לכתיבה יוצרת של נבו רוזי!
מהי עריכה לשונית?
בואו נדבר על עריכה לשונית.
קודם כל, נגדיר מה ההבדל בין עריכה לשונית לעריכה ספרותית.
עריכה ספרותית – כל מה שקשור לתוכן: לסדר הפרקים, למסע הגיבור, להיגיון בסיפור. כלומר, אנחנו ממש עובדים ביחד עם העורכת על הסיפור עצמו.
עריכה ספרותית – כל מה שקשור לתוכן: לסדר הפרקים, למסע הגיבור, להיגיון בסיפור. כלומר, אנחנו ממש עובדים ביחד עם העורכת על הסיפור עצמו.
עריכה לשונית – כל מה שקשור לעברית: פיסוק, מבנה משפט, שגיאות כתיב.
ככותבים יש נטייה לחתור לאובר-פרפקציוניזם, שהכל יהיה מושלם. העברית של רובנו לא מושלמת, אם ראיתם סרטונים או שמעתם פודקסטים שלי בעבר אתם בטח מבינים שגם העברית שלי לא מושלמת.
כשכתבתי את הספר הראשון שלי, הסתכלתי על הכתוב ואמרתי לעצמי "מה זה? זה לא מספיק טוב!" לא חשבתי שמישהו ירצה לקרוא את השפה הזו.
צריך לזכור – שהספר בכתב יד יעבור עוד המון המון שינויים ברמת העברית, למבנה המשפט, לאחידות הטקסט.
יש איש מקצוע שיעזור לי "לנקות" את הטקסט וזה התפקיד של עורך או עורכת לשוניים.
אני מבין את המקום של פרפקציוניזם, בעיקר בכל מה שקשור לשפה, יש המון כותבים שחושבים שהשפה שלהם לא מספיק רחבה ולא מספיק טובה. גם השפה שלי לא מספיק טובה. במשך שנים הייתי מצלם את אותו סרטון שוב ושוב ובכל פעם שטעיתי בעברית הייתי מתחיל מחדש.
עד ששחררתי. זה אני, זה הדרך שבה אני מדבר. העברית שלי עדיין משתפרת אבל לא מושלמת וסביר שלעולם לא תהיה מושלמת.
וגם העברית שלכם, סביר שלא תהיה מושלמת.
כשכתבתי את הספר הראשון שלי, הסתכלתי על הכתוב ואמרתי לעצמי "מה זה? זה לא מספיק טוב!" לא חשבתי שמישהו ירצה לקרוא את השפה הזו.
צריך לזכור – שהספר בכתב יד יעבור עוד המון המון שינויים ברמת העברית, למבנה המשפט, לאחידות הטקסט.
יש איש מקצוע שיעזור לי "לנקות" את הטקסט וזה התפקיד של עורך או עורכת לשוניים.
אני מבין את המקום של פרפקציוניזם, בעיקר בכל מה שקשור לשפה, יש המון כותבים שחושבים שהשפה שלהם לא מספיק רחבה ולא מספיק טובה. גם השפה שלי לא מספיק טובה. במשך שנים הייתי מצלם את אותו סרטון שוב ושוב ובכל פעם שטעיתי בעברית הייתי מתחיל מחדש.
עד ששחררתי. זה אני, זה הדרך שבה אני מדבר. העברית שלי עדיין משתפרת אבל לא מושלמת וסביר שלעולם לא תהיה מושלמת.
וגם העברית שלכם, סביר שלא תהיה מושלמת.
וזה התפקיד של העורך והעורכת הלשוניים – "לנקות" את הטקסט.
ומה שאני בעצם רוצה להגיד – אני מזמין אתכם לשחרר.
נכון, יש לנו המון אחראיות ברמת הסיפור והתפקיד של עורכת הספרותית זה משהו שדיברתי עליו בעבר, ולכן אני מדבר נטו על השפה.
תפקיד של עורכת לשונית זה גם להרחיב את אוצר המילים. כלומר, אם אני משתמש שוב ושוב באותה מילה אז העורכת הלשונית תציע מילה נרדפת שתתחבר בצורה יותר טובה עבור הקורא.
אני עושה את הכי טוב שאני יכול בתור כותב. אני יודע שיש לי מגבלות, לרוב בספר הראשון אני עדיין לא יודע מה המגבלות.
אז אני רוצה ללמוד לשחרר. כן, אני רוצה לעשות את העבודה הכי טוב שאני יכול ליצור. אבל, העברית שלי לא תהיה פי שתיים יותר טובה במהלך הכתיבה.
אני עושה את הכי טוב שאני יכול בתור כותב. אני יודע שיש לי מגבלות, לרוב בספר הראשון אני עדיין לא יודע מה המגבלות.
אז אני רוצה ללמוד לשחרר. כן, אני רוצה לעשות את העבודה הכי טוב שאני יכול ליצור. אבל, העברית שלי לא תהיה פי שתיים יותר טובה במהלך הכתיבה.
האם יש לי מקום להשתפר? כן. האם אני בתור כותב שואף להשתפר, בתור נבו, מבחינת השפה והעברית? חד משמעית כן. אני חד משמעית משתפר. גם בדיבור.
אבל זה עדיין לא מושלם.
אז בואו נרגיש נינוחים להפסיק להתנצל, לכתוב את עצמנו כמו שאנחנו גם אם יש שגיאות כתיב, פיסוק לא נכון או שהשפה לא אחידה ונרגיש בנוח להבין שיבוא איש מקצוע אחרינו לנקות את הבלאגן שיצרנו.