תוכן עניינים
לכתוב בכל צבעי הקשת – מה ייחודה של הספרות המשתייכת לז'אנר זה? האם כל מהותה היא שכותביה הם חברות וחברים קהילת הלהט"ב? או שמדובר בז'אנר שעוסק בתכנים ונושאים המעסיקים את הקהילה?
ידוע שבעבר הלא כל-כך רחוק, במקומות מסוימים, גברים ונשים שהיו חד-מיניים, נאלצו להסתיר את נטייתם מפני רשויות החוק, היום, כל אחד ואחת יכול לחיות את חייו כראות עיניו וכמובן גם לכתוב ולפרסם את כתביו ושיריו.
אוסקר וויילד – תמונות של דוריאן גריי, 1891
אוסקר וויילד נולד בדבלין (בירת אירלנד) בשנת 1854, להורים שהיו משכילים. אביו היה מנתח עיניים, ואמו היתה משוררת ומתרגמת. הוא סיים בהצטיינות את לימודיו ומשם עבר לקולג' באוקספורד. בתקופה זו, מסופר עליו שגידל שיער ארוך וחדרו היה מקושט בנוצות טווס וחמניות. עד מהרה הפך וויילד לסניגור תנועת 'אמנות לשם אמנות'. בשנת 1879, החל להרצות בלונדון על עקרונות האסתטיקה, דבר שהביא לרדיפתו והשחתת מקום מגוריו.
בשנת 1891, פרסם את הרומן "תמונות של דוריאן גריי", המתאר את חייו של גבר אשר מבחינה חיצונית נשאר לנצח צעיר ויפה, אולם מבפנים – הוא רקוב ומושחת. רבים טענו שישנה הקבלה בין עלילת הרומן לבין חייו של וויילד. וויילד ריצה שנתיים בכלא עם עבודות פרך, בגין הומוסקסואליות, והשתחרר חסר כל.
ספרים נוספים שכתב: הנסיך המאושר, הענק וגנו, ממעמקים, הרוח מטירת קאטרוויל, חשיבותה של רצינות, אגדות וסיפורים, הזמיר והשושנה, הבלדה מכלא רדינג.
טרומן קפוטה – ארוחת בוקר בטיפני'ס, 1958
הנובלה מספרת את סיפורה של הולי, נערה יפה ואופנתית בתחילת שנות הארבעים כשמלחמת העולם בשיאה. היא חיה על חשבונם של גברים מזדמנים, ומחפשת גבר עשיר להתחתן איתו. המספר, סופר בעצמו, צופה בה מהצד מוקסם, אך לא מתאהב בה. טרומן, שנודע כהומו גלוי ומוצהר, כותב בצורה רומנטית בלתי רגילה. ספרים נוספים שכתב: בדם קר, נבל העשב, חציית קיץ, מוסיקה לזיקיות, ועוד.
אפרת ירושלמי (ש.ז. שם זמני) – הרחק מהיעדרו, 2010
לאחר שנים של התמודדות עם עובדת היותה קורבן של 'גילוי עריות' בצעירותה, הוציאה הסופרת ש.ז. את ספרה "הרחק מהיעדרו". הספר מתאר רומן נצלני בין אב לבתו הצעירה. ש.ז. שלחה את הספר לקרן ידעיה שהפכה אותו לסרט מצמרר ומטלטל אפילו עוד יותר. ספרים נוספים שכתבה: ריקוד המשוגעת, להחזיר את הפיות לארץ ישראל.
החתך – שרון שפירא – הרומן הטרנסג'נדרי הראשון, 1977
הרומן של שפירא עוקב אחרי הסצנה של נשים טרנסיות ברחוב הירקון שנות השבעים בתל אביב. רוני הדמות הראשית, מגלה את זהותה המינית כאישה טרנסית. בתחילת הרומן, היא נשלחת על ידי הוריה לפנימייה חקלאית ושם היא מפתחת רומן עם אחד החניכים. בעקבות הרומן, רוני עוזבת את הפנימייה ועוברת לעיר הגדולה, מתוודעת לקהילה הטרנסית ומגבשת את זהותה כאישה. רוני מבינה את חשיבותו של הניתוח, ובתוך כך מתאהבת בקצין צה"ל.
נורה גרינברג – יו"ר אגודת הלהט"ב, התייחסה לספר ואמרה: "זה ספר שהיה בשבילי חוויה מכוננת חסרת תקדים. הוא מתאר בגוף ראשון את התלות שהיו אופייניות לנשים טרנסג'נדריות, שרצו לחיות את החיים שלהן ושילמו מחיר. אלה חוויות של השפלה, הדרה ושוליים. היום המציאות פחות קשה. יש טרנס פוביה, אבל יש יותר לאן לברוח ויש ידע ותמיכה. קורים היום הרבה דברים טובים שלא היינו מעיזים לחלום עליהם לפני 20 שנה".
לסיכום, במאמר זה צללנו לספרי כתיבה יוצרת שנכתבו מתוך הקהילה, דרך מגוון סופרים וסופרות. מעניין לראות שחלק מן הטקסטים והכתבים הללו, היו כאן גם לפני שהפתיחות והליברליות הונחו לפתחנו, מה שבא ללמדנו שכל אחד ואחת נולדו שווים ועלינו לקבל כל אדם באשר הוא, באהבה ובהשלמה.
אולי יעניין אתכם לקרוא על –
