כתיבה היא אמנות דינמית המשתנה לאורך הדורות. מצד אחד, עומדת הכתיבה המסורתית, המאופיינת בחוקים ברורים, מבנה קלאסי ושפה מוקפדת. מצד שני, הכתיבה החדשנית שוברת מוסכמות, מתנסה בסגנונות לא שגרתיים ומביאה קול אישי ורענן. לכל גישה יתרונות וחסרונות, והשאלה המרכזית היא כיצד למצוא את האיזון הנכון לכל יוצר. במאמר לפניכם, תמצאו תשובה לשאלה, איזה סגנון כתיבה מתאים לכם מבין השניים?
מהי כתיבה מסורתית?
כתיבה מסורתית נשענת על מבנים סיפוריים מוכרים, דקדוק תקני, משלב גבוה ודמויות הפועלות לפי מוסכמות ספרותיות ברורות. ניתן לראותה בז'אנרים כמו רומנים קלאסיים, מחזות ותסריטים קלאסיים בהם העלילה נבנית בצורה הדרגתית, עם התחלה, אמצע וסוף ברורים. שימוש בטכניקות מסורתיות עשוי להועיל לכותבים שרוצים לשמר עומק, דיוק ומורשת ספרותית. דוגמאות לכך הן המשפטים הארוכים והמתפתלים, אשר נכתבו על ידי סופרים קלאסיים, תיאורי הסביבה המפורטים ויצירת עומק פסיכולוגי לדמויות.
מהי כתיבה חדשנית?
כתיבה חדשנית, נובעת מהרצון להתנסות, לחדש ולמצוא דרך להבעת רעיונות בדרך ייחודית. כתיבה חדשנית יכולה לכלול מבנה נרטיבי לא ליניארי, שבירת כללי התחביר והוספת אלמנטים מתחומים אחרים כמו שירה, קולנוע או אמנות חזותית. ניתן למצוא דוגמאות לכך בפרוזה מודרניסטית ופוסטמודרניסטית, בספרות ניסיונית או ביצירות שמשלבות ז'אנרים שונים. השימוש בשפה עשוי להיות משוחרר יותר, לעתים שימוש בסלנג, כתיבה בגוף שני או חידושי לשון.
דרכים למציאת הסגנון הנכון עבורכם
- קריאה והשוואה: קריאה מעמיקה של יצירות מסורתיות וחדשניות תסייע בהבנת היתרונות של כל גישה.
- כתיבה בשני הסגנונות: ניתן לנסות לכתוב קטע מסורתי ואז לעבד אותו בגרסה חדשנית ולהרגיש מה עובד טוב יותר.
- הקשבה לקול הפנימי: לכל יוצר יש נטייה טבעית, החיבור לסגנון הכתיבה צריך להיות אינטואיטיבי ולא רק מבוסס על כללים.
- שילוב בין הגישות: כתיבה חדשנית איננה בהכרח מנוגדת למסורתית. ניתן להשתמש במבנים קלאסיים ולשלב בהם אלמנטים חופשיים יותר.
- קבלת משוב: התנסות היא דרך נהדרת להבין כיצד סגנונכם מתקבל בעיני אחרים, ומה משפיע בדרך הטובה ביותר על הקוראים.
סיכום
בסופו של דבר, אין תשובה אחת נכונה. המטרה היא למצוא את הדרך האישית אשר תגרום לכתיבתכם לבלוט ולהיות ייחודית, בין אם היא נשענת על מסורת או שוברת אותה לחלוטין.
