כדי ליצור סיפור קסמים אשר ידבר לקהל ישראלי, יש לשאוב השראה ממקורות הקרובים לתרבות המקומית. המיתולוגיה היהודית, עמוסה ביצורים על-טבעיים: גולם, שדים, לילית, קמיעות, מגילות סתרים, ספרי קבלה עתיקים: כולם יכולים להפוך לחלק בלתי נפרד מעולם הפנטזיה. אין צורך להמציא דרקונים או קוסמים עם שרביטים זוהרים דווקא, כשאפשר לבנות עולם בו מכשפה ירושלמית קוראת לחשים בארמית או נער מגלה שהוא צאצא של מקובל מצפת. קסם, יכול לצמוח מן התרבות המזרחית, מתפילות נשכחות, מן הקבלה המעשית, מהשפעות מגיה ספרדית ומסורתית, או אפילו מכתבים עתיקים מתקופת המקרא. כול אלה, מעניקים עומק, אותנטיות וחיבור תרבותי אמיתי.
יצירת עולם פנטזיה המושתת על מרקם החיים בישראל
במקום לבנות ממלכה דמיונית אי שם מעבר להרים, עדיף למקם את סיפור הפנטזיה בלב הנוף הישראלי. יערות הכרמל, יכולים להסתיר יצורים קסומים, המדבר, הופך למרחב מסתורי מלא חכמים ונביאים, והעיר העתיקה בירושלים, מקבלת משמעות מאגית חדשה. ניתן למקם את הסיפור בשכונה צפופה, בקיבוץ מבודד או בבית ספר ישראלי, בו התלמידים מגלים יכולות על טבעיות. העולם הקסום, אינו חייב להיות נפרד לחלוטין מן המציאות. להפך, ככול שהקסם משתלב בתוך העולם המוכר, כך נוצר חיבור רגשי ותחושת אפשרות אמיתית אצל הקוראים. הפנטזיה נוגעת במציאות, והמציאות נפתחת לקסם.
דמויות ישראליות עם לבטים אמיתיים
גיבור טוב, אינו נמדד רק בכוחו המאגי, אלא גם באישיותו. כדאי ליצור דמויות המדברות כישראלים: בגובה העיניים, בעלות הומור, עצבים, ספקות ולבטים. גיבור המנסה לאזן בין שירות בצה"ל, לבין גילוי כוחות קסם עתיקים, או גיבורה צעירה ממעלות, המגלה שיש לה יכולת קריאת מחשבות, אלו הן דמויות המהדהדות אצל הקוראים המקומיים. האתגר המרכזי, הוא בניית דמות, שגם בתוך עולם פנטסטי, ממשיכה להיות מושפעת מן התרבות, המשפחה, הלחצים החברתיים והחיים במדינה קטנה וסוערת.
קסם כחלק מן העלילה ולא כפתרון קסם
יש להימנע מ"קסם הפותח את כול הדלתות". כול עולם פנטזיה טוב, מחייב חוקים ברורים: מה מותר, מה אסור, מהו המחיר אותו משלמים עבור שימוש בקסם. הכוח המאגי, צריך להיות נדיר, מאיים, מסוכן או לפחות כזה המחייב אחריות. למשל: כול שימוש בכישוף, גובה מחיר אישי או רוחני; או שקסם לא פועל ליד מכשירים אלקטרוניים ולכן קשה להסתירו. ברגע שברור שהקסם אינו תירוץ, אלא חלק אינטגרלי מן הדרמה, הסיפור הופך אמין יותר, גם אם הוא מתרחש כולו בעולם דמיוני.
שימוש בעברית חיה ובקודים תרבותיים מקומיים
גם בעולם פנטסטי, כדאי לשלב ביטויים מוכרים כמו "עזוב אותך", "די נו באמת", או "לך תדע". דיאלוגים נשמעים אמינים כאשר השפה אינה נראית מתורגמת מאנגלית. כשקוסם מקומי מדבר בעגה צפונית או לוחם עתיק מתווכח עם חברו בשפת הרחוב, נוצר קונפליקט המשקף גם את הפער בין העבר להווה, בין העתיק למודרני. ניתן גם להמציא מילים חדשות, אך עדיף שתהיה להן תחושה עברית: מונחים הנשמעים כאילו יצאו ממגילת אסתר או מספר בראשית, ולא מהוליווד. כך נוצר עולם פנטזיה עברי באמת, ולא חיקוי זר.
בניית עלילה בעלת עומק רגשי ורעיוני
מעבר להרפתקה ולעלילה המסקרנת, קיים מקום לשאלות עמוקות: מהו מחיר הכוח? האם ניתן להאמין באמת לנבואות? מה הקשר בין חופש לבין אחריות? כיצד שומרים על סוד בעולם רווי מצלמות ותקשורת? האם העתיד כתוב מראש? הסיפור, לא חייב להשיב על כול שאלה, אבל עליו לעורר מחשבה. כשסיפור פנטזיה, מצליח לרגש, להטריד, ולגרום לקוראים לחשוב על עצמם, הוא חודר עמוק יותר מכול קסם.
סיום בתקווה, גילוי או שער פתוח להמשך
בין אם הגיבורים ניצחו או הפסידו, בין אם הקסם ניצח את הרוע או נבלע בתוכו, תמיד כדאי לסיים את הסיפור בתחושת המשכיות. אולי העולם לא ישוב להיות כשהיה, אך נפתחו בו אפשרויות חדשות. אולי הגיבור איבד כוחותיו, אך גילה בתוכו עוצמה אחרת. פנטזיה ישראלית יכולה להיות מקורית, חכמה, מחוברת לשורשים אך גם חדשנית. כשכותבים, מתוך היכרות עמוקה עם התרבות המקומית, ניתן ליצור קסם שאין לו תחליף.
