הסדנה הקרובה תתקיים ביום שני הקרוב, בשעה 19:00 בערב. להרשמה מהירה לסדנה, בה נלמד על כתיבתו של אתגר קרת שהפכה לאחד הקולות המזוהים ביותר עם הספרות הישראלית המודרנית, לוחצים כאן. נבין מה הופך את הסגנון שלו לכול כך מיוחד, ואיך לשאוב ממנו השראה מבלי לחקותו, אלא למצוא דרכו את קולכם האישי.

שפה פשוטה, משמעות מורכבת

משפטיו של אתגר קרת, קצרים. הדמויות, מדברות בשפה יומיומית. אין תחביר מסובך, אין מילים גבוהות. אך מאחורי פשטות זו, מסתתר עומק רגשי נדיר. הסגנון מדויק כול כך, שהרגש נוגע בקוראים, ללא תחושת מאמץ. כדי לכתוב כמו קרת, צריך להפסיק לקשט. לוותר על התחכמויות. לכתוב כמו שמדברים, רק טוב יותר.

ריאליזם עם שבר קטן

עולמו של קרת, נראה לגמרי כעולמכם, אבל יש בו תמיד קמט קטן במציאות. איש המתחיל לעוף, ילד המקבל כוח בלתי צפוי, אישה הנעלמת ללא הסבר. האלמנטים הפנטסטיים, מופיעים בהפתעה, אך הם אינם שולטים בסיפור. הם כמו קריצה. דרך לא שגרתית לומר אמת. כדי לכתוב כך, יש להתחיל מסיטואציה ריאליסטית, ואז לשאול: "מה יקרה אם פתאום משהו יזוז?"

הומור ככלי לחשיפת כאב

ההומור אצל קרת, לעולם אינו בדיחה ריקה. הוא מכיל בתוכו עצב, בדידות, אבסורד קיומי. הקוראים צוחקים, ואז נתקעים עם הגוש בגרון. כותבים, שרוצים לאמץ סגנון זה, צריכים לדעת לצחוק על עצמם, על דמויותיהם, אבל לא כדי לשעשע, אלא כדי לגעת במה שמפחיד. ההומור, אינו הסוואה. הוא מסכה שחושפת.

נקודת מבט תמימה המבינה יותר ממה שהיא אומרת

קרת, כותב לעתים קרובות, מתוך קולות של ילדים, נערים, גברים פשוטים. דמויותיו אינן מתפלספות. הן פשוט מתבוננות בעולם. אבל מתוך פשטות זו, בוקעת תובנה חדה, מרגשת, לא צפויה. הדמות עצמה, לא תמיד מבינה מה עובר עליה, אבל הקוראים, כן. הכותבים, צריכים לדעת לשמור על תום הדמות, ולהשאיר לקוראים את ההבנה.

קצר, חד, נגמר כשכואב

סיפוריו של קרת לעתים, נראים כמו קטע. סצנה. רגע. אבל הם שלמים לגמרי. הוא יודע בדיוק מתי לעצור. לרוב, כשהרגש מגיע לשיאו, באותו רגע הוא קוטע. אין סגירה מלאה, אין סיום מפויס. הכותבים, צריכים ללמוד לזהות את הרגע בו הסיפור עשה את שלו, ולעצור שם. מבלי להסביר ובלי להאריך.

שימוש חופשי באבסורד, בלי התנצלות

דמות המדברת עם דג. סיפור אהבה בין סוכן ביטוח למלאך. חיים בתוך קופסה. קרת, אינו פוחד להרחיק לכת. אך תמיד, הפנטזיה נובעת מתוך תחושת חנק של מציאות. כדי לכתוב כך, כדאי לתת לדמיון להשתולל, אבל רק אחרי שמבינים מה ליבה של הדמות רוצה. ככול שהכאב אמיתי יותר, כך אפשר לקחת אותו רחוק יותר, והקוראים, עדיין יאמינו.

כתיבה המדברת בגובה העיניים

אין תחושת פאתוס בכתיבתו של קרת. גם כשמדובר באובדן, טראומה, קיום, הוא כותב כאילו הוא מדבר איתכם עכשיו, בקפה השכונתי. סיפוריו נגישים, קרובים ולא מתנשאים. הכותבים, צריכים לזכור שהספרות לא נועדה להרשים, אלא לגעת. לדבר כבני אדם. לא לנסות "לכתוב יפה", אלא פשוט לדייק.

התחלה מהאמצע | בלי הקדמות

קרת, אינו מבזבז זמן. הסיפור, מתחיל ישר מתוך סיטואציה. לא מתעכב על תיאורי רקע, לא מספר מה קרה קודם. הדמות כבר שם, במצב. הכותבים, צריכים להתחיל ממש בתוך הסצנה, רגע של פעולה, דיאלוג, התרחשות. כול מה שצריך לדעת יתברר לבד, בהמשך, או בכלל לא, אם זה אינו קריטי לרגש.

תרגיל כתיבה בהשראת אתגר קרת

כתיבת סיפור קצר מאוד: עד 300 מילים, המתחיל במשפט תמים "הלכתי לקנות ביצים", ופתאום קורה משהו בלתי אפשרי. לא להסביר את הפנטזיה. רק לתת לה לקרות, לראות איך הדמות מגיבה, ולחתוך את הסיפור בדיוק ברגע בו הדמות מבינה משהו שהיא לא הבינה קודם, גם אם היא אינה אומרת זאת במפורש.

סיכום: עקרונות כתיבה בהשראת אתגר קרת והזדמנויות להמשך

אי אפשר לכתוב בדיוק כמו אתגר קרת, אבל אפשר ללמוד ממנו המון. על כול מילה, על הקול הפנימי, על תמצית הרגש, על כוחו של השקט. כתיבתו, נובעת מאומץ, דיוק, והמון אהבה, לדמויות הכי אנושיות. כותבים, המעזים לקצר, לפשט, לעוף, ולהישאר כנים, מגלים שגם בתוך הכי מעט, ניתן לגעת הכי עמוק.