אחת הטעויות הנפוצות בכתיבה יוצרת, היא המחשבה שכל דמות ראשית חייבת להיות אהובה. רבים, חוששים שקוראים יינטשו את הסיפור אם הדמות תהיה מעצבנת, אנוכית, יהירה או קשה לעיכול. בפועל, חלק מהדמויות הזכורות ביותר בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה אינן אהובות כלל. הן עשויות להיות מרגיזות, שיפוטיות, עקשניות או אף בלתי נעימות, אך הן עדיין מצליחות לרתק את הקוראים לאורך מאות עמודים. הסוד, אינו לגרום לקוראים, לאהוב את הדמות. הסוד, הוא לגרום להם להתעניין בה. דמות בלתי אהובה, יכולה להפוך למרכז סיפור מצוין, כאשר היא בנויה בצורה עמוקה, אמינה ומורכבת.
הבנה | מדוע הדמות אינה אהובה
לפני שמתחילים לכתוב, חשוב להגדיר מה גורם לדמות לעורר אנטגוניזם.
ייתכן שהיא אנוכית.
ייתכן שהיא מתנשאת.
ייתכן שהיא ביקורתית כלפי אחרים.
אולי היא חסרת סבלנות.
אולי היא משקרת באופן קבוע.
אולי היא מרוכזת בעצמה.
חשוב שמאפיינים אלה, יהיו ברורים ומכוונים. כאשר הדמות אינה אהובה, מסיבה מוגדרת, קל יותר לבנותה בצורה עקבית.
לעומת זאת, דמות המעוררת דחייה רק משום שהיא כתובה באופן לא ברור או לא עקבי עלולה לאבד את הקוראים.
הענקת היגיון פנימי לדמות
גם כאשר הדמות מתנהגת באופן בעייתי, היא צריכה להאמין שהיא פועלת נכונה. אנשים, כמעט לעולם, לא רואים עצמם כנבלים של סיפורם.
דמות ביקורתית, עשויה להאמין שהיא רק אומרת אמת.
דמות שתלטנית, יכולה להיות משוכנעת שהיא מגינה על אחרים.
דמות אנוכית, עשויה לחשוב שאיש מלבדה לא ידאג לצרכיה.
כאשר הקוראים, מבינים את ההיגיון הפנימי, הם אינם חייבים להסכים עם הדמות כדי להתעניין בה.
הצגת יכולת ולא רק פגמים
גם דמות בלתי אהובה, צריכה להיות טובה במשהו.
קוראים, נמשכים לדמויות מוכשרות, חדות או נחושות.
ניתן, להציג דמות יהירה שהיא גם עורכת דין מבריקה.
אפשר לכתוב דמות עקשנית במיוחד, שהיא גם חוקרת מצוינת.
אפשר להציג דמות קרה רגשית אך בעלת אומץ יוצא דופן.
יכולות אלה, מעניקות לדמות ערך סיפורי, ומייצרות סיבה להמשיך לעקוב אחריה.
יצירת פער בין החזות החיצונית לבין הפנים
דמויות מעניינות אינן חד ממדיות.
דמות הנראית קשוחה יכולה להסתיר פחד עמוק.
דמות המזלזלת באחרים יכולה להיות חסרת ביטחון.
דמות כועסת יכולה לשאת פצע ישן שלא הגליד.
אין צורך להפכה לקורבן או להצדיק כל התנהגות בעייתית. די לחשוף רבדים נוספים המאפשרים לקוראים, להבין שהיא מורכבת יותר מכפי הנראה במבט ראשון.
לא לפחד להציג את החסרונות במלואם
כותבים רבים, מנסים לרכך דמויות קשות באמצעות הסברים אינסופיים.
במקרים רבים, עדיף לעשות את ההפך.
אם הדמות קנאית, להראות את הקנאה.
אם היא מניפולטיבית, להראות כיצד היא מפעילה מניפולציות.
אם היא יהירה, לאפשר ליהירות לבוא לידי ביטוי באופן ברור.
עוצמת דמות בלתי אהובה, נובעת מן הכנות בה מציגים אותה.
כאשר מנסים להסתיר את החסרונות או להתנצל עליהם, הדמות, מאבדת מן האותנטיות שלה.
בניית מערכות יחסים מורכבות
אחד הכלים החשובים ביותר, הוא האופן בו הדמות מתקשרת עם אחרים.
דמות לא אהובה, יכולה להיות מקור בלתי נדלה לקונפליקטים.
היא מתווכחת.
פוגעת.
דורשת יותר מדי.
מתקשה להקשיב.
מבקרת בלי הפסקה.
כל התנהגות כזאת, יוצרת חיכוך ומניעה את העלילה קדימה.
מערכות היחסים, הופכות לזירה, בה אישיותה באה לידי ביטוי באופן מלא.
הענקת רצון ברור
גם דמות בלתי נעימה, זקוקה למטרה חזקה.
כאשר הקוראים, יודעים מה היא מנסה להשיג, קל יותר לעקוב אחריה.
המטרה, יכולה להיות מקצועית, משפחתית, רומנטית או אישית.
ככל שהרצון ברור יותר, כך הקוראים, מתמקדים במסעה ולא רק בפגמיה.
לעתים, הקוראים אף מוצאים עצמם מעודדים דמות שאינם אוהבים, פשוט משום שהם רוצים לראות האם תצליח להשיג מטרתה.
חשיפת רגעי אנושיות
אין צורך להפוך את הדמות לנחמדה, אך כדאי לאפשר לקוראים, לראות רגעים אנושיים.
רגע קצר של חרטה.
מחווה בלתי צפויה.
זיכרון כואב.
בחירה נדיבה אחת.
מבט פגיעות.
רגעים אלה, אינם מבטלים את חסרונותיה, אך הם מוסיפים עומק ומורכבות.
דווקא שילוב בין תכונות קשות לבין רגעי אנושיים, יוצר דמויות הנשארות בזיכרון.
אין להפכה לקריקטורה
כאשר כל התכונות של הדמות שליליות, היא עלולה להרגיש מלאכותית.
בני אדם מורכבים יותר מכך.
גם אדם אנוכי, יכול להיות מצחיק.
גם אדם יהיר, יכול להיות נאמן לחבר קרוב.
גם אדם ביקורתי, יכול לאהוב את משפחתו.
שילוב בין תכונות מנוגדות, מייצר תחושת מציאות ומונע מן הדמות להפוך לדמות שטוחה.
לאפשר לה להשתנות או להישאר כפי שהיא
דמות לא אהובה, לא חייבת לעבור תיקון מוחלט.
לעתים, היא לומדת משהו על עצמה ומשתנה.
לעתים משתפרת רק מעט.
לעתים, נשארת כשהייתה.
כל האפשרויות לגיטימיות, כל עוד הן נובעות באופן טבעי מן הסיפור.
שינוי קטן ואמין, יהיה לרוב משכנע יותר משינוי קיצוני המתרחש ללא הצדקה.
גרימה לקוראים להבין גם ללא הסכמה
המטרה המרכזית בכתיבת דמות לא אהובה, אינה ליצור אהדה מוחלטת.
המטרה היא יצירת הבנה.
הקוראים, אינם חייבים להצדיק מעשיה.
הם לא חייבים להזדהות עם בחירותיה.
מספיק שיבינו מדוע היא פועלת כפי שפועלת. הבנה כזאת, יוצרת עניין רגשי ומאפשרת לדמות להישאר מרתקת, גם כאשר התנהגותה רחוקה מלהיות נעימה.
סיכום
כתיבת דמות לא אהובה, היא הזדמנות ליצירת עומק, מורכבות וקונפליקט משמעותי. באמצעות חסרונות ברורים, היגיון פנימי משכנע, מערכות יחסים טעונות ורגעים אנושיים מדויקים, ניתן לבנות דמות שהקוראים, אולי לא יחבבו, אך בהחלט לא יוכלו לשכוח. דמות כזאת, מזכירה לקוראים שבני אדם אינם מורכבים רק מתכונות חיוביות, ושלעיתים דווקא הפגמים, הסתירות והחולשות הם המעניקים לדמויות את הכוח הסיפורי הגדול ביותר.
