כתיבה בזמן אמת, אחת מדרכי הכתיבה המאתגרות והחיות ביותר. כתיבה כזו, מחייבת חדות חושים, מהירות תגובה, ויכולת ללכוד התרחשויות ברגע התהוותן. אין מדובר בכתיבה לאחר מחשבה, אלא ביצירת סיפור תוך כדי התבוננות באירוע מתרחש, בבית קפה, ברחוב, בתחנת אוטובוס, או אפילו בחדר השינה בשעת בוקר. המטרה, אינה לתעד את מה שקרה, אלא להפוך רגע ספציפי זה, לסיפור חי.
בחירת סביבה עם זרימה של התרחשויות
בשלב הראשון, יש לבחור סביבה המאפשרת צפייה פעילה. מומלץ, לבחור מקום בו מתרחשים דברים קטנים אך טעונים: שוק, ספסל ציבורי, גינה שכונתית, רכבת. חשוב, שהסביבה לא תהיה רועשת מדי או עמוסת גירויים באופן המקשה על הריכוז, אך כן תספק תנועה אנושית אשר תזין את הדמיון.
תיעוד רשמים מיידי
אין זמן לשכתובים. יש להחזיק מחברת או מסך פתוח, ולהתחיל לרשום כל פרט הנראה, נשמע או נחווה. צבעי בגדים, שברי שיחות, מחוות גוף, מבטים, כל אלה הם חומרי גלם לסיפור. אין צורך להחליט מראש לאן הסיפור ילך, הוא יתגבש תוך כדי התיעוד. התחושה היא של לכידת מציאות בזרם שלה.
בחירה באובייקט או דמות כסמל
כדי למקד את הסיפור, כדאי לבחור אובייקט אחד או דמות אחת שהופכת לציר המרכזי. ייתכן שמדובר בזוג זקנים שותקים על ספסל, נערה המקלידה במהירות בטלפון, ילד שבונה סוכה מקוביות. הדמות או החפץ הם נקודת המוצא, ומסביבם ייבנה הסיפור, גם אם לא תהיה עלילה ברורה.
יצירת עלילה מתוך הרגע
לעתים קרובות, התרגיל מייצר "סיפור ללא סיפור", אך זה בדיוק הייחוד בו. מתוך שברירי המציאות, מתגבשים קווים עלילתיים: מהו הקשר בין שני האנשים שישבו יחד ופתאום הפסיקו לדבר? למה הנהג ממהר כל כך? למה הילד מביט כל רגע לשמיים? ככל שמוסיפים תיאורים פנימיים, מחשבות בדויות, זיכרונות, כך מתהווה נרטיב.
שילוב בין דיווח לדמיון
כתיבה בזמן אמת איננה עיתונאית, היא מאפשרת לדמיון להיכנס. ניתן לשלב תיאורים עובדתיים עם השלמות ספרותיות: מה לדעתנו חושבת הדמות? מה קרה לה רגע לפני? מה היא אינה מעיזה לומר בקול? החיבור בין מציאות לדמיון יוצר שכבות עומק שהופכות את הכתיבה לחוויה ספרותית.
שליטה בקצב ובריכוז
בעת כתיבה מהירה של סיפור תוך כדי צפייה, הקצב חשוב. יש להימנע מעריכות בזמן אמת ולהתמסר לזרימה. כתיבה יכולה להיות לא מדויקת, אך חשוב לא לעצור. התרגול מחזק את היכולת להתמקד, לסנן רעשים, ולפתח אינטואיציה ספרותית מהירה.
התחלה אמצע וסוף מתוך רגע
אף על פי שהזמן קצר והרגע מתחלף, ניתן ליצור תחושת סיפור שלם גם במעט שורות. ההתחלה תהיה הצצה או פריט מסוים שתופס את העין, האמצע, יהווה רגע של שינוי קטן, והסיום, מבט אחרון או פרט הנותר פתוח. אין צורך בפתרון, קיים צורך בתחושת שלמות רגעית.
תרגול קבוצתי ודיון משותף
במסגרת סדנאות, ניתן לבצע תרגול קבוצתי בו כל המשתתפים צופים באותו אירוע, וכל אחד כותב את גרסתו. לאחר מכן משווים, מגלים מספר סיפורים שונים נולדו מאותו רגע. זוהי דרך מצוינת, לראות כיצד פרשנות אישית מעצבת את הכתיבה, ולגלות קול אישי ייחודי.
פיתוח כתיבה חושית חדה
כתיבה בזמן אמת, מחייבת שימוש בכל החושים. ריח, צליל, טמפרטורה, לחות באוויר, כל פרט כזה נטען במשמעות כשהוא נכנס לסיפור. ככל שהכותבים נעשים מודעים יותר לגוף ולסביבה, כך הכתיבה נעשית מדויקת יותר.
סיכום
כתיבה בזמן אמת, מלמדת לצוד את הרגע, לראות את הבלתי נראה, ולהפוך את היום-יום לשירה. זוהי כתיבה חיה, בלתי ערוכה, לא מהודקת, אך מלאת תנועה ואמת. תרגול זה, מחזק את האינסטינקטים הספרותיים, משחרר פחדים, ומגלה את הקסם שבשגרה. כל רגע הוא סיפור, אם רק יודעים להקשיב לו דרך המילים.
