לפני תחילת מסע הכתיבה, כל כותב וכותבת צריכים לשאול את עצמם שתי שאלות.

השאלה הראשונה היא "הלמה שלי?"
למה אני עושה את מה שאני עושה? 
הקדשתי פרקי פודקסט והדרכות שלמות לנושא הזה ואם אתם עוקבים אחרי כבר תקופה אתם יודעים שאני מדבר עליו לא מעט.
מה הלמה שלי?
אני תמיד אוהב להזכיר את הפעם הראשונה שכתבנו.
מה הוביל אותנו לכתוב?
האם רצינו להשמיע את הקול שלנו?
האם רצינו לרגש?
האם רצינו להצחיק?
מה הניע אותנו?
ונכון, עבר די זמן מאז הפעם הראשונה שכתבנו אז מה מניע אותנו היום?
מה מניע אותנו סביב הסיפור שיש לנו לספר?
האם יש לי סיפור בדיוני ואני רוצה לרגש ולהזיז אנשים בכסף שלהם?
או אם אני רוצה לכתוב את סיפור חיי ואני מרגיש שיש לי איזושהי מידת אחראיות להעביר את הקוראים איזשהו מסע?
לתת השראה בצורות כאלה ואחרות?
וברגע שאני מדייק את הלמה שלי, אני רוצה לשאול מה המדיה הנכונה ביותר עבורי?
האם זה כתיבת ספר? או מחזה?
כתיבת תסריט? סדרה או סרט?
או אפילו כתיבת הרצאה.
אני קודם כל רוצה מה הסיפור שאני רוצה לספר ומה המטרה שלו.
ואז אני רוצה לשאול מה המדיה הנכונה ביותר.
לדוגמה – תמיד רציתי לכתוב תסריט. זה תמיד היה החלום שלי כילד.
הסיבה שבחרתי דווקא בעולמות הספרותיים, הייתי ילד בן 22 לא ידעתי מי נגד מי, אבל הבנתי מלכתחילה שלכתוב ספר מסע על הודו עם הרבה אקשן, 
יהיה לי מאוד קשה לקחת את זה לשלב הבא כתסריט.
על אף שכן עשו לא מעט סדרות על הודו והדבר הזה קרה.
אבל, הבנתי שזה יהיה איזשהו אתגר עבורי.
ושאלתי את עצמי "מה הדרך הנכונה עבורי יותר? אני רציתי להוביל אנשים איזשהו מסע של השראה, סיפור מסע שמייצר השראה ואמונה".
המדיה לא הייתה קריטית לי בהכרח אבל שאלתי את עצמי מה המדיה שנותנת לי הכי הרבה מסוגלות ויכולת לעשות את זה.
באותה תקופה, המדיה הכי נכונה עבורי הייתה כתיבת ספר.
זו הסיבה מלכתחילה שכתבתי את הספר.
אני תמיד אוהב להגיד שמעולה לא הייתי תולעת ספרים שידעתי שאני אהיה סופר כשאני אהיה גדול.
זה לא היה העניין.
היעד שלי היה – לכתוב. 
ליצור אומנות, להיות אמן ומה הדרך הכי נכונה להוציא את עצמי החוצה.
אתן לכם דוגמה שעלתה לי – חשבתי על אם אני כותב ספר שהקהל יעד שלו הוא אנשים עם קשב וריכוז. 
יש סיכוי שדווקא לכתוב הרצאה בנושא תהיה הדרך הכי נכונה להגיע אליהם.

אני פגשתי המון אנשים עם קשב וריכוז שקצת קשה להם לקרוא ספר של 300 עמודים "במכה אחת".
אז אולי הרצאה תהיה דרך יותר נכונה להגיע אליהם.
או סרטונים קצרים שהם כמו סיפורים קצרים אבל כסרטים קצרים כאלה.
זה איזושהי מחשבה שעלתה לי לפני הסרטון.
אני כן רוצה לבחון את הדרך לקהל שלי. 
אני לא יודע מי הקהל אבל אני יודע מה אני רוצה להעביר.
באתה מידה, אם אני יודע שאני רוצה לכתוב סיפור כמו עג'מי.
איזשהו סיפור פשע ביפו, אז כנראה שסרט תהיה הדרך הנכונה ביותר.
אבל אני לא רוצה לבחור באופן חד משמעי לבחור את המדיה דרך הגישה לפני שאני מבין את הלמה שלי.

אני קודם כל רוצה לשאול מה אני רוצה שיקרה עם הדבר הזה.

מה המטרה?
מה הייתי רוצה לגרום לאנשים להרגיש?
מה הייתי רוצה שאנשים יקחו איתם?
ואז אני רוצה להבין מה המדיה הנכונה ובואו נחפש את המדיה הכי "פופולרית".
כי נכון, יותר אנשים צופים בסדרות מאשר בקוראים ספרים.

כשאני הוצאתי את הספר שלי כולם אמרו לי "למה ספר? אף אחד לא קורא ספרים".
ואז הספרים מכרו כמה עשרות אלפי עותקים.
יש קהל לכל דבר.
אנחנו חיים בעידן עם המון שפע.
יש המון תשומת לב ומצד שני קשה לתפוס לתפוס תשומת לב.
אז הקהל שם.
זה רק להבין מה הדרך הנכונה ביותר עבורנו או הנוחה ביותר.
יכול להיות שאני לא מרגיש בנוח לכתוב תסריט אבל אני מרגיש מאוד נינוח במרחבים של ספר.
אז מה הדרך הבטוחה ביותר, הנוחה ביותר והנכונה ביותר עבורי להוציא ולהפיץ את הבשורה שלי ואת המילים לעולם.