עריכה עצמית, אחת הפעולות החשובות ביותר שכותבים יכולים וצריכים, לבצע בטרם הטקסט נשלח לעריכה מקצועית או פרסום. שלב זה, לא רק משפר את איכות הכתיבה, אלא אף מחזק את שליטת היוצרים ביצירתם, חושף בעיות מבניות ועמוקות, ומגביר את הביטחון ביצירה. כדי להוציא את המקסימום מהתהליך, כדאי, שתשאלו את עצמכם שאלות מכוונות המאפשרות להתבונן בטקסט בעין חיצונית וביקורתית.
מה בעצם ניסיתם לומר?
לפני שמתעסקים בניסוח או בדקדוק, חשוב לוודא שהתמונה הכללית ברורה. האם יש לכם רעיון מרכזי ברור? האם הסיפור, השיר או המסר משרתים מטרה רגשית, עלילתית או תכנית? האם תוכלו להסביר את התוכן במשפט אחד ברור? אם לא, כנראה שמשהו עדיין אינו בשל.
האם כל חלק בטקסט תורם למסר או לקצב?
אחת הטעויות הנפוצות ביותר בכתיבה, היא השארת קטעים מיותרים, הנובעת מחיבה אישית. אם ישנה סצנה, פסקה או שורה יפה אך היא אינה מקדמת את הסיפור, לא מעמיקה דמות ולא מעבירה רגש, ייתכן שעדיף להשמיטה. עריכה עצמית דורשת אומץ לוותר על קטעים אהובים שאינם משרתים את היצירה.
האם הקצב נשמר לאורך כל הדרך?
האם יש קטעים איטיים מדי, חזרתים או דחוסים? האם ישנם מקומות בהם הקוראים עלולים לאבד עניין? עריכה עצמית, צריכה לזהות מקומות בהם הקצב נשבר, ולהבין אם מדובר בבחירה מודעת או בטעות מבנית.
האם הדמויות כתובות באופן עקבי?
בפרוזה, חשוב לבדוק אם הדמויות מתנהגות באופן עקבי, אם הן נשמעות ייחודיות זו מזו, והאם השינויים שהן עוברות לאורך הסיפור אמינים. דמות שאינה ברורה או לא עקבית יוצרת ניכור, גם אם העלילה טובה.
האם הלשון והתחביר טבעיים ולא מאולצים?
קריאה בקול רם, היא כלי יעיל לבדיקת זרימה לשונית. משפטים ארוכים מדי, מבנים מסובכים או שימוש יתר במילים גבוהות יוצרים עומס. יש לבדוק אם אפשר לנסח אחרת, לפשט, לשבור משפטים וליצור טון מדויק המייצג את הסגנון המבוקש.
האם פתיחת הספר אטרקטיבית ומעוררת סקרנות?
הרושם הראשוני חשוב מאוד. האם העמודים הראשונים מזמינים? האם ישנו קונפליקט, אווירה או הבטחה המניעה את הקוראים להמשיך לקרוא? פתיחה חלשה עלולה לגרום לקוראים להפסיק לפני שהסיפור מתפתח.
האם הסיום מספק, מהדהד, משאיר מחשבה?
סיום טוב, אינו חייב לסגור את כל הקצוות, אך חייב להיות אמוציונלי, ברור או חזק. האם ישנה תחושת השלמה? האם הקוראים יישארו לאחר קריאת הספר עם מחשבה, רגש או דימוי שייצרב אצלם? אם הסיום חלש, יש לשקול הוספת שינוי או אפילו הפתעה.
האם הטקסט משדר אמינות פנימית?
גם בפנטזיה מופרכת או בדיון תאורטי, כל יצירה חייבת להרגיש "אמיתית" בתוך עצמה. האם ישנם פערים לוגיים? האם יש קפיצות עלילתיות? האם העולם אותו בניתם, בין אם הוא עיר דמיונית או מסגרת ביוגרפית, נשאר יציב ואינו סותר את עצמו?
האם כל משפט עבר את מבחן הדיוק?
האם כל משפט עושה בדיוק את מה שהוא אמור לעשות? האם ישנן מילים מיותרות? ביטויים עמומים? קלישאות? עריכה עצמית מוצלחת, מתבצעת לעתים, משפט, משפט. כל שורה נשקלת לפי תרומתה לרגש, למידע או לקצב.
האם אתם כקוראים, הייתם רוצים לקרוא את זה שוב?
זוהי אולי השאלה הכי אישית אך גם הכי חזקה. האם אתם, לא ככותבים אלא כקוראים, נהנים מהטקסט? האם הוא מרגש אתכם, מסקרן, מצחיק, מפתיע? אם התשובה היא, כן, סימן שאתם בכיוון הנכון. אם ישנה תחושת עייפות, חזרתיות או ריחוק, ישנו צורך לשוב ולעבור עליו בעין חדה.
סיכום
עריכה עצמית, איננה רק תיקון שגיאות, אלא תהליך עומק של גילוי, תיקון וחידוד. היא מחייבת מעבר ממעמד של "כותבים" לעמדה של "עורכים", וגם יכולת לשאול את עצמכם שאלות נוקבות, המכוונות לתוצאה מדויקת, מקצועית ונוגעת. כתיבה טובה, נולדת מהשראה, אך כתיבה שלמה, נבנית משלב העריכה. ככל שתשאלו עצמכם את השאלות הנכונות, כך תוכלו להוציא לאור יצירה המכבדת אתכם ואת הקוראים כאחד.
