המשפט הראשון בסיפור הוא שער. דרכו, הקוראים נכנסים לעולם חדש, בוחנים אם ברצונם להישאר, מרגישים את הקול ואת האווירה. פתיחה חזקה, לא נועדה להדהים בלבד, היא מניחה את היסוד לעתיד לבוא. משפט ראשון טוב, מייצר מתח, סקרנות או הדהוד רגשי מידי. לעתים הוא פשוט, לעתים מפתיע, אך תמיד מדויק ומחושב. לפניכם עשרה סוגים שונים של פתיחות אותן אפשר לשלב או לשנות בהתאם לסיפורכם האישי.

משפט המטיל שאלה מרומזת

• ביום בו נעלם, איש לא חשב שזו תהיה הפעם האחרונה שיראו אותו.
  משפט כזה פותח פער בין הידוע ללא-ידוע, ומזמין את הקוראים לגלות מה באמת אירע. הסיפור כבר התחיל, אך הקוראים, מגיעים רק עתה.

משפט המתאר פעולה חריגה

• היא זרקה את המפתח לים עוד לפני ששמעה את התשובה.
  תחושת תנועה קיצונית או בלתי מוסברת יוצרת סקרנות. מה הוביל למהלך זה? מה היו הנסיבות? הדמות מתגלה דרך פעולה המעוררת שאלות.

משפט בעל קול פנימי

• אני לא זוכר מתי הפסקתי להאמין שאפשר לתקן.
  כתיבה בגוף ראשון, המתחילה מתוך תודעה אישית ועמוקה מאפשרת כניסה מיידית לעולמה של הדמות. התחושה היא של יומן, של וידוי.

משפט המתאר ניגוד

• העיר נראתה חגיגית במיוחד, בלילה בו הכול התפרק.
  הניגוד בין הרקע והאירוע המרכזי, בונה דרמה כבר במשפט הראשון. הניגוד מרמז על מורכבות, על סיפור שאיננו חד ממדי.

משפט המתאר תחושה פיזית

• הידיים שלי רעדו, אך לא מקור.
  התחלה כזו מושכת את הקוראים ישירות לתוך הגוף, לתוך הרגש הלא מוסבר. הפער בין התחושה וההיגיון מזמין המשך.

משפט תיאורטי עם הדהוד פילוסופי

• יש ימים המתחילים להישבר עוד לפני שהשמש עולה.
  משפט בעל תוקף כללי הפותח תחושת עומק או אמירה על קיום. הוא עשוי להופיע בתחילת סיפור המבקש יותר מן העלילה, חקירה של נפש, זמן או זיכרון.

משפט עמום המציב עובדה

• כולם ידעו, אך איש לא דיבר.
  משפט כזה מייצר אווירה. הוא איננו מציין מקום, זמן או שמות, אלא מניח תחושת קונספירציה, שתיקה, סוד. הקוראים נסחפים לחפש את האמת.

 משפט של דיאלוג

• "אז אתה באמת חושב שזהו רעיון טוב?"
  פתיחה עם ציטוט יוצרת תחושת תנועה והתרחשות מיידית. הקוראים, נזרקים לתוך סיטואציה קיימת, עם קולות חיים וניגוד בין דמויות.

משפט של תיאור מקום

• האוויר בתחנה היה סמיך מריח של תחינה, דלק וגעגועים.
  משפט כזה בונה במה חווייתית ומוחשית. הוא פונה לחושים, מציב את הקוראים בתוך סצנה מלאה, מבלי להעמיס בפרטים מיותרים.

משפט קצר המכיל הפתעה

• הוא הגיע בחליפה, למרות שלא הזמינו אותו.
  משפט פשוט אך עם טוויסט קל. פרטים סותרים יוצרים מתח מידי. הקוראים שואלים: מי זה? למה בא? מה עומד לקרות?

איך לבחור את המשפט הנכון?

אין נוסחה אחת. לפעמים, המשפט ראשון, מגיע רק אחרי שכותבים את הסיפור כולו. לעתים, הוא נולד ראשון ומכתיב את כל השאר. חשוב, שהוא ישדר את הטון, הקול והקונפליקט המרכזי של הסיפור. כדאי לכתוב מספר פתיחות ולבחון, איזו מהן מזמינה באמת להמשיך? איזו פותחת דלת ואינה סוגרת אותה?

מה הופך פתיחה לבלתי נשכחת?

פתיחה טובה באמת, אינה נשענת על תחכום, אלא על אמת. כאשר כותבים משפט הנטוע בתחושת חיים אמיתית, גם אם הוא קצר ופשוט, הוא מהדהד. משפט המכיל סוד, רגש, טון, גוון של עולם, הוא המשפט הפותח לא רק סיפור, אלא חוויה שלמה.