שאלה מרכזית המעסיקה כותבים, היא מתי נכון להתחיל תהליך עריכה ספרותית. האם מיד לאחר כתיבת הטיוטה הראשונה? אחרי מספר קריאות עצמאיות? או אולי רק כשכבר אין יותר מה לשנות לבד? הבחירה בתזמון הנכון יכולה להשפיע על איכות העבודה המשותפת עם העורכת ועל התוצאה הסופית של הספר. ישנם סימנים ברורים המעידים על כך שהספר בשל לעריכה, ושכעת הוא זקוק לעין חיצונית שתחדד, תשפר ותלטש.
השלמת טיוטה שלמה מתחילתה ועד סופה
השלב הראשוני בו ניתן להתחיל לחשוב על עריכה ספרותית הוא רק לאחר שהטקסט שלם. לא בהכרח מושלם, לא בהכרח סופי, אך גמור. טיוטה בה חסרים פרקים, סוף לא ברור או חורים עלילתיים אינה מתאימה לעריכה. העורכת הספרותית, צריכה לראות את התמונה הכוללת, להבין את הקו העלילתי, לזהות את הדמויות המרכזיות ולקבל מושג שלם על הסיפור. לכן, ברגע שכל החלקים כתובים ויש התחלה, אמצע וסיום, ניתן להתחיל בתהליך.
הכתיבה נעצרת בשלב החזרות
אחד הסימנים הברורים לכך שהכותבים קרובים לשלב העריכה, הוא תחושת מיצוי. כשעוברים שוב ושוב על אותו טקסט, מתקנים משפטים קטנים, מזיזים פסקאות בלי שינוי מהותי, או מתקשים להכריע מה טוב יותר, סימן שהעין הפנימית כבר מיצתה את יכולתה. זה הזמן להעברת הטקסט לעורכת הספרותית, שתראה את הדברים בזווית רעננה ותוכל להציע הצעות שלא חשבו עליהן.
התקבל משוב ראשוני מקוראים
לפני עריכה מקצועית, חשוב לקבל תגובות ראשוניות: בין אם מחברים קרובים, קבוצות כתיבה או קוראים נאמנים. המשוב אינו חייב להיות נרחב, אך אם חוזרות על עצמן הערות כמו "לא הבנתי למה הדמות פעלה כך", "ההתחלה ארוכה מדי" או "לא קורה הרבה בפרק הזה", יש מה ללמוד ממנו. משוב כזה מעיד על נקודות חולשה שהעורכת הספרותית תוכל לחזק, ומלמד על הקשר בין הטקסט לבין הקוראים.
התחושה שיש סיפור שלם
לעתים, קשה להסביר במילים, אבל מגיע הרגע בו הכותבים חשים שהסיפור סופר. גם אם יש שגיאות, גם אם משהו עוד לא יושב מושלם, יש שלד ברור, מהלך, שינוי, רעיון. תחושה זו מבדילה בין טיוטה בהתהוות לבין יצירה הצריכה ליטוש. עורכת ספרותית, לא בונה את הסיפור מאפס אלא משפרת את הקיים. כשהסיפור "יושב", אפשר לעבור לשלב הבא.
אין יותר רעיונות לשינוי
כשהכותבים מרגישים שאין להם עוד רעיונות חדשים לשיפור, זהו סימן מובהק לכך שהגיע הזמן לעבור לעריכה. אם כל קריאה חוזרת מרגישה מוכרת, ואין כבר מקומות המבקשים שינוי: התהליך הפנימי הגיע לסיומו. עין מקצועית תוכל לגלות את מה שהכותבים כבר אינם מצליחים לראות, דווקא כי הם קרובים מדי לחומר.
רצון לקחת את הטקסט לשלב הבא
מעבר לסימנים טכניים, ישנו גם סימן רגשי, התחושה שרוצים לקדם את הספר הלאה. אם הכותבים מרגישים שהם מוכנים להיחשף, לשתף, לשפר ולהתמודד עם ביקורת מקצועית, זו אינדיקציה ברורה לבשלות. עריכה ספרותית, דורשת פתיחות והבנה שמדובר בתהליך משותף. אם קיימת בשלות רגשית לכך, זה הזמן לפנות לעורכת ספרותית.
יש הבנה ברורה של מטרת הספר
עריכה ספרותית מקצועית, תהא יעילה יותר כאשר ברור לכותבים מהם רוצים להשיג, האם המטרה היא הוצאה לאור עצמית? שליחה להוצאה מסחרית? יצירה אינטימית למשפחה בלבד? כשמטרת הספר ברורה, העורכת הספרותית תוכל לעבוד בהתאם, להדגיש את האלמנטים הנחוצים, ולבחור את סוג העבודה המתאים. חוסר כיוון, עלול להוביל לעריכה כללית מדי שאינו משרת את התוצאה הרצויה.
סיכום
רגע המעבר לעריכה ספרותית, מגיע כאשר הכותבים סיימו את שלב היצירה הראשוני, מרגישים מיצוי בתהליך השכתוב, מקבלים משוב חוזר או פשוט מרגישים שהספר שלם וזקוק לליטוש מקצועי. עריכה אינה מחליפה כתיבה, היא ממשיכה אותה ממקום חדש. ברגע הנכון, עין חיצונית ומיומנת יכולה לקחת את היצירה ולסייע לה, למצות את הפוטנציאל הגבוה ביותר שלה.
