כתיבה רטרוספקטיבית, היא תהליך בו מתבוננים לאחור ומתרגמים חוויות עבר לטקסטים המביאים איתם תובנות, פרשנות חדשה ולעתים, אף ריפוי. זוהי טכניקת כתיבה עמוקה המבוססת על עיבוד זיכרונות ופרשנות מחודשת של אירועים. באמצעות כתיבה זו, נוצר גשר בין האדם אז, לבין האדם כיום ומתקבל מבט כולל ורחב, על הדרך אשר נעשתה.
תהליך של הבנה מחודשת
במהלך החיים, אנו חווים רגעים מטלטלים, טעויות, בחירות משמעותיות או נקודות מפנה, שלא תמיד מובנות ברגע ההתרחשות. כתיבה רטרוספקטיבית, מאפשרת להתבונן על אותן נקודות מנקודת מבט שונה, בוגרת ובשלה יותר. על ידי כתיבה מתוך ההווה על העבר, מתאפשר לנו לבחון מה למדנו, אלו תובנות צמחו, ומה היינו משנים אילו ניתן היה לחזור לאחור. השפה הכתובה, הופכת לכלי משמעותי בניתוח האישי, ומאפשרת לבנות נרטיב קוהרנטי המחזק את תחושת הרצף והמשמעות.
שילוב בין זיכרון לפרשנות
כתיבה רטרוספקטיבית, אינה רק ניסיון לשחזר את שקרה, אלא גם ניסיון להבין את ההשלכות, להאיר אזורים שהיו סמויים ולפרש מחדש את התחושות והתגובות. כך נוצר טקסט שהוא גם תיעוד וגם עיבוד. הזיכרון מתמזג עם ההווה, והכותבים הופכים לעדים פעילים של חייהם. מדובר באקט המחזיר תחושת שליטה ומחזק את תחושת העצמי.
ביטוי רגשי מלא
כתיבה רטרוספקטיבית, מאפשרת לשוב לרגעים שלא דוברו, שלא הובנו בזמן אמת או שלא ניתן היה לתת להם שם. מתוך ריחוק מסוים, נפתחת אפשרות לבטא כאב, געגוע, כעס או חמלה כלפי הדמויות שהיו חלק מן הסיפור, וגם כלפי עצמכם כפי שהייתם אז. מדובר בשפת אמת רגשית, המגיעה רק כאשר קיימת יכולת הכלה את שאירע, ותרגומה למילים.
העצמה אישית דרך כתיבה
היכולת להתבונן לאחור ולכתוב על כך, היא ביטוי לעוצמה פנימית. מתוך הרטרוספקטיבה מתאפשרת התחזקות, משום שהכותבים יכולים לראות עד כמה צמחו, השתנו או התגברו. גם אם מדובר בזיכרונות כואבים, עצם הכתיבה עליהם מתוך מקום של הבנה וידיעה, יוצרת תחושת עוצמה והתקרבות לאני הפנימי. דרך הכתיבה נבנית תחושת זהות מחודשת המבוססת על המשגה, מיון וסיפור עצמי מגובש.
דרכים ליישום
ישנן אינספור דרכים לכתיבה רטרוספקטיבית: כתיבת מכתב לעצמכם של העבר, תיאור מחדש של סצנות מכריעות, כתיבת זיכרונות מנקודת מבט של אדם אחר או ניסוח מחדש של סיפור חיים. כל אחת מן הדרכים, מביאה עימה גוון אחר של תובנה, ויחד הן מרכיבות תמונה מלאה ומורכבת של החיים כפי שחוויתם אותם. חשוב להניח לדחף, לדייק כל פרט ולתת לרגש להוביל את הכתיבה.
כתיבה כתרגול קבוע
כאשר הופכים כתיבה רטרוספקטיבית להרגל, נבנית מערכת יחסים רציפה עם העבר. אין מדובר בחיטוט נוסטלגי, אלא בתהליך התבוננות פעילה המחזק את תחושת ההמשכיות והבגרות. ככל שמתמידים בכתיבה זו, כך מתפתחת יכולת להסתכל על ההווה ועל העתיד בעיניים פתוחות ומורכבות יותר.
סיום
כתיבה רטרוספקטיבית, איננה רק עיסוק בעבר, אלא תנועה קדימה מתוך הבנה עמוקה של מה שכבר היה. דרך חיבור מחודש לזיכרונות, מתאפשרת יצירת משמעות חדשה, סלילת דרך מחודשת וחיזוק תחושת העצמי. ככל שנכתוב יותר מתוך מבט של רטרוספקטיבה, כך נבין טוב יותר לאן הולכים ולא רק מהיכן באנו.
