תוכן עניינים
מהו מוטיב ספרותי?מוטיב ספרותי הוא יחידת משמעות (מילה, ביטוי, רעיון, דמות, בעיה), אשר חוזר על עצמו ומופיע כמה פעמים לאורך הסיפור, ובכך מעצים רעיון מסוים.
אפשרות נוספת היא – מוטיב ספרותי החוזר על עצמו ביצירות שונות, לעיתים של אותו סופר, ולעיתים בין יצירות של כמה סופרים המשתייכים לאותו זרם.
מטרת החזרה על המוטיב, היא להדגיש ולהבליט את חשיבותו, ונועדה לגרום לתחושת מקצב ואחדות ביצירה.
מוטיב נוסף הוא המוטיב המשהה, אשר מתאפיין בכך שהוא משהה את העלילה ומונע את התקדמותה, במטרה לגרום לקורא לתהות מה מתרחש ולמרוט את עצביו, ולהגביר את המתח ככל האפשר.
אוסיף בנקודה זו, שהמוטיבים הספרותיים הם חלק בלתי נפרד מהיצירה שלנו בתהליך כתיבת ספר, וזה גם אחד הנושאים שנעסוק בהם בתהליכי ליווי הכתיבה שלי.
לפניך דוגמאות שונות של מוטיבים ספרותיים:
הזקן והים – ארנסט המינגוויי
סיפורו של דייג קובני זקן וחסר מזל, הנאבק להוציא לפועל את מסע הדייג האחרון שלו. כאשר בחכתו עולה מפרשן ענק, הדייג נאבק בדג מאבק איתנים, מאבק זה משול למאבק האדם והמין האנושי באתני הטבע. מוטיב הזקנה של סנטיאגו הדייג עולה ומופיע כל הזמן, אך נושא הזקנה עולה גם לגבי החיות, דג החרב, הכרישים והציפור. הזקנה והבדידות משתלבות זו בזו – "אל לו לאדם להיות לבד לעת זקנתו". מעבר למוטיב הזקנה והבדידות, מצטרף לסיפור גם מוטיב העוני.העיוורת – יעקב שייטנברג
במרכז העלילה חנה העיוורת שאימה משיאה אותה לסוחר טבק לאלמן, אב לשני ילדים. חנה מגלה בלילה הראשון כי בעלה אינו צעיר כפי שאמה סיפרה לה, וגם שומעת לפי שיעולו שאינו בריא במיוחד. חנה יולדת תינוקת שמסבה לה אושר, אך זו מתה במגיפה והיא גם מגלה לזוועתה הגדולה שביתם נמצא בתוך בית קברות. מוטיב הדממה – שימוש מוגבר בחוש השמיעה ובחוש הריח, כדי להתגבר על העיוורון (כתיבה מתארת). מוטיב המוות – הבית של חנה נמצא בתוך בית קברות. התינוקת שלה ושני הבנים של בעלה האלמן מתים במגיפה, צבע השלג כצבע פני המתים.
