סיפורי גיבורי-על, נפוצים בעיקר בתרבות האמריקאית, אך כשמתרגמים את הז’אנר לשפה ולתרבות הישראלית, נולדת הזדמנות ליצירה מקורית, עמוקה ומקומית. אין טעם להעתיק דמויות כסופרמן או באטמן. גיבור-על ישראלי, אינו חייב לעוף, לירות לייזרים או להתחבא במערה. כוחו, יכול להיות הרבה יותר מחובר לקרקע: גבר המרגיש כאב של אחרים, נערה, הרואה את האמת מאחורי מילים, לוחם לשעבר, שיכול לעצור זמן בדיוק כשהוא מתפרץ. כול עוד היכולת העל-אנושית משתלבת במציאות הישראלית, היא תורמת לסיפור במקום להרגיש תלושה ממנו. הכוח, הוא רק הכלי, והאדם מאחוריו, הוא מה שבונה את הסיפור.
בחירת רקע מקומי המזין את העלילה
אין צורך בבניינים עצומים ומעבדות סודיות. גיבור-על ישראלי, יכול לפעול משכונת עוני, מקיבוץ, מתוך מערכת הביטחון או מתוך סטודיו קטן לאמנות. ישראל, עמוסה בסיטואציות בהן אדם בעל יכולת יוצאת דופן, יכול לשנות את כללי המשחק, מיחסי שלטון וציבור, דרך טרור ועד אי-צדק יומיומי. לדוגמה, נער מרמלה, המגלה שהוא יכול להיעלם לעין, אך רק כשהוא חש מאוים. או עיתונאית מירושלים, שחשה את העתיד הקרוב של כול מי שהיא נוגעת בו. כאשר המקום נוכח וטעון, העלילה מתרוממת מעל הקרקע, גם בלי לעוף.
יצירת קונפליקט מוסרי שמעבר לפעולה
אחד המרכיבים הכי חשובים בסיפור גיבור-על, הוא השאלה הפנימית: מה עושים עם כוח? האם מותר לפעול נגד החוק בשם הצדק? האם צריך לחשוף את הזהות כדי לשנות את המציאות? האם שמירה על הסוד שווה את המחיר? בישראל, בה השיח על מוסר, צדק, אחריות וגבולות סמכות הוא יומיומי, שאלות אלה, הופכות לא רק לרלוונטיות אלא למרכזיות. כאשר הגיבור, נדרש לבחור בין עצמו לבין האחרים, בין שליחותו לבין משפחתו, בין פעולתו לבין החוק, נוצר סיפור עמוק ואנושי.
שימוש בשפה מדוברת ואמיתית שאיננה גימיק
הדיאלוגים, צריכים להרגיש כשיחה בשוק, ברחוב, בתיכון, בצבא. גיבור-על, אינו חייב לדבר כנביא, אלא כמו בן אדם. מותר לו להתעצבן, להתבלבל, לקלל, לצחוק. הוא יכול לשאול את עצמו "מה לעזאזל קורה איתי?", "למה אני?" או "איך אני יוצא מזה מבלי שכולם ייפגעו?" אף כשמדובר ביכולת על-טבעית, הסיפור, חייב לעמוד על בסיס רגש, אנושיות ותקשורת אותנטית. ככול שהשפה חיה יותר, כך הדמות נשארת קרובה, גם כשהיא הופכת למיתית.
עיצוב זהות המבוססת על הקשר ישראלי
הגיבור, יכול להיות מזרחי, דתי, אתיופי, עולה חדש, חרדי לשעבר, לוחם קרבי, מתנחל, מהגר עבודה או כול קבוצה המביאה עימה קול אותנטי. זהותו, משפיעה על הדרך בה הוא תופס את כוחו, את משימותיו ואת אויביו. כך למשל, גיבור-על בדואי מן הנגב, יכול להילחם בפשעים נגד קהילתו, תוך שהוא עצמו נרדף על ידי המדינה. נער חרדי מבני ברק, בעל יכולת קריאת מחשבות עלול להיחשף לסודות רבנים ואנשי ציבור. הזהות, אינה רק תוספת, היא לב העלילה.
אויבים שאינם מצוירים בשחור ולבן
אויב, בסיפור גיבורי-על טוב אינו רק "הרע". הוא כוח המאיים על הסדר, או לפחות מציג אלטרנטיבה מסוכנת. לפעמים, הוא שליח ממשל מושחת, ארגון הנראה חיובי כלפי חוץ אך פועל באלימות, ולפעמים, דווקא אדם קרוב המבין את כוחו של הגיבור ומנסה להשתמש בו. אפשר גם ליצור "אויב אידאולוגי", למשל, גיבור אחר המחזיק בכוח דומה, אך השקפת עולם מנוגדת. כשהקונפליקט עמוק ואינטלקטואלי, הסיפור, הופך מעוד קומיקס למטאפורה חיה.
החלטה באם לחשוף או להסתיר את הזהות
אחד המתחילים הקלאסיים בז’אנר הוא זהות כפולה. האם הדמות חושפת את כוחה? בפני מי? איך זה משנה את חייה? בישראל, מדינה קטנה בה אין הרבה מרחב אנונימי, זה הופך למורכב אף יותר. מה יקרה כשכולם יודעים? איך תתמודד הדמות עם הפרסום? האם היא תרצה לברוח, להסתתר, או להפוך לדמות ציבורית? בחירה זאת, לא רק מניעה את העלילה אלא יוצרת סיכונים רגשיים, מערכת יחסים המתפרקת, קהילה המסתובבת נגדו, תקשורת המסלפת את האמת.
מהם המאפיינים המרכזיים של גיבור-על ישראלי?
גיבור-על ישראלי אינו מושלם, אלא דמות מתפתחת ששורדת, לומדת, משתנה ומאבדת, ומאפשרת לקוראים להרגיש שהם היו יכולים להיות כל אחד. בסופו של דבר, החשוב הוא שהקוראים ירגישו שהדמות התקדמה לא רק מבחינת היכולת, אלא מבחינת הבנת עצמה והעולם. הגיבור, אולי שונה מהכלל, אך אם עשיתם את העבודה היטב, הקוראים, יבינו שהם היו יכולים להיות כול אחד. אפילו כאן. אפילו עכשיו.
