כתיבת תסריט דוקומנטרי, מצריכה שילוב מדויק בין נאמנות לעובדות לבין בניית סיפור בעל מבנה דרמטי מהודק. בניגוד לכתיבה בדיונית, כאן אין מקום להמצאת אירועים או שינוי המציאות, אך בהחלט ישנה חשיבות עליונה לאופן בו בוחרים לספר את הסיפור. המטרה המרכזית היא לקחת חומרי גלם מן החיים עצמם ולעצב מהם נרטיב המספק חוויה רגשית, מעוררת מחשבה ומשאירה חותם עמוק על הצופים.
שלב ראשון, הוא בחירת זווית ברורה לסיפור. כל נושא דוקומנטרי, רחב ככל שיהא, חייב להתמקד בפרספקטיבה ממוקדת שתוביל את הקהל במסע רגשי ורעיוני. במקום לנסות לכסות את כל היבטי הסיפור, עדיף להתמקד בדמות מרכזית, באירוע בודד או בשאלה מטרידה אחת. זווית ממוקדת תאפשר לבנות סיפור קוהרנטי ולשמור על קצב נכון לאורך כל התסריט.
לאחר בחירת הזווית, יש לאסוף את חומרי התיעוד בקפידה וביסודיות. ראיונות, קטעי ארכיון, תצלומים, תיעוד וידאו, מסמכים מקוריים וסיפורים אישיים: כולם מהווים חומרי גלם חיוניים לבניית התסריט. אך מעבר לאיסוף, חשוב, לבחון כיצד כל פרט תורם להתקדמות הסיפור וכיצד ניתן לשלבו במבנה הדרמטי, כך שלא יהיה מדובר רק בהצגת מידע אלא ביצירת מסע רגשי אמיתי.
הבסיס למבנה תסריט דוקומנטרי מוצלח, הוא בניית קונפליקט ברור. גם במציאות, כמו בדרמה הבדיונית, קונפליקט יוצר עניין ומניע את העלילה קדימה. ייתכן שהקונפליקט יתבטא במאבק בין דמויות, במתח בין עבר להווה, בשאלות מוסריות או בקונפליקט פנימי של הדמות המרכזית. כתיבה דרמטית מדויקת תדגיש את רגעי השיא של הקונפליקט ותבנה לקראתם מתח מדוד.
חשוב, להעניק לדמויות בסיפור נוכחות מלאה וחיה. דמויות דוקומנטריות אינן שחקנים אלא אנשים אמיתיים, ולפיכך, יש להציגן על מלוא מורכבותן, מבלי לגלוש להשטחה או לרומנטיזציה מוגזמת. הדרך לעשות זאת, היא בחירת ציטוטים חושפניים במיוחד, הצגת רגעי שברון לב לצד רגעי ניצחון, ולא לפחד להראות גם צדדים פחות מחמיאים. כך נוצרת תחושת אמינות עמוקה המחזקת את השפעת הסרט.
מעברים חלקים בין קטעים, מהווים מרכיב קריטי בכתיבת התסריט. יש לחשוב כיצד כל סצנה מובילה לזו שאחריה, איזה קשרים סמויים מחברים בין קטעי ארכיון להווה המצולם, ואיך ליצור תנועה חלקה המונעת תחושת טלאי. מבנה זרימה טבעי יחזק את תחושת הרצף ויעמיק את מעורבות הקהל בסיפור.
אסתטיקה ויזואלית, מהווה נדבך משמעותי גם בסרט דוקומנטרי. בעת כתיבת התסריט, יש לדמיין כיצד ייראו הקטעים השונים: אילו צילומים ילוו את הסיפור, כיצד ייעשה שימוש בצבעים, אור וצל, ומה יהיה הקצב החזותי הכללי של הסרט. תסריט דוקומנטרי שאינו מתייחס לאספקטים החזותיים כבר בשלב הכתיבה מחמיץ הזדמנות לבנות חוויה כוללת ועשירה יותר.
קריינות וניסוח הטקסט המלווה את הסרט, צריכים להיות מדויקים, חדים ומעוררי עניין. במקום לשפוך מידע יבש, מומלץ להשתמש בשפה חיה, רגשית ואף פיוטית במידה, שתייצר תחושת אינטימיות עם הקהל. קריינות יכולה לשמש ככלי המחבר בין הקטעים השונים, מספק הקשר או מעמיק המשמעות מאחורי התמונות.
חשוב לזכור, תסריט דוקומנטרי מוצלח, אינו רק סיפור על שאירע, אלא גם חקירה של למה זה קרה ומהן המשמעויות הרחבות של האירועים. כדאי לשלב רגעים המזמינים הרהור, שואלים שאלות קשות ומעודדים את הצופים לחשוב מעבר למתרחש על המסך. כך הופך הסרט לחוויה המעוררת מחשבה וממשיכה ללוות את הקהל זמן רב לאחר הצפייה.
סיכום
כאשר בונים תסריט דוקומנטרי מתוך הבנה עמוקה של החומרים, בניית קונפליקט חי, עיצוב חזותי מדויק ושפה אשר מכבדת את הדמויות והנושא, התוצאה היא יצירה המצליחה ללכוד את המציאות במלוא עוצמתה ולהפכה לסיפור דרמטי נוגע ללב. כך מעניקים לחיים האמיתיים במה עשירה, בה כל רגע מקבל משמעות מוגברת וכל דמות זוכה להישמע בקולה האמיתי.
