פונים אליי המון כותבים וכותבות ואומרים לי "נבו אני רוצה לכתוב רב מכר".
אני מרגיש רב מכר נהייתה איזושהי מילה שכולנו רודפים אחריה אז בואו שנייה נבין מה זה אומר.
ההגדרה הרשמית של רב מכר היא ספר שמכר 20 אלף עותקים או יותר.
אבל, בעידן של היום אני מרגיש שההגדרה הזו קצת באפלה במידה מסויימת.
ועבורי, כל ספר שמוכר 2000 עותקים או יותר אני מגדיר אותו כרב מכר.
כלומר, ספרים מאוד אחדים ובודדים מגיעים למספרים של ספר זהב עם 20 אלף עותקים.
אז מבחינתי כל ספר שמוכר כמה אלפי עותקים זה מספר מאוד מאוד טוב.
שוק הספרים היום לא נראה כמו שהוא היה נראה לפני עשור או לפני 20 שנה אז קשה להשוות אותו.
אני עדיין אומר שיש המון מקום לספרים ויש מקום לכל ז'אנר אבל מספרים קצת השתנו.
אבל, מה זה אומר?
יש כותבים שמגיעים אליי ואומרים לי "נבו המטרה שלי היא רב מכר".
אז רגע, מה המטרה האמיתית שלנו?
להשפיע? לגעת באנשים? יש לנו איזשהו סיפור שאנחנו חייבים להוציא מתוכנו.
אני חייב להודות שכתבתי את הספר הראשון שלי, לא הכרתי את הביטוי רב מכר.
כל מה שידעתי זה שאני רוצה להגיע לאנשים.
יש כאן המון אנשים, המון כותבים וכותבות שצופים בי כרגע שהכתיבה שלהם היא מאוד נישתית, ז'אנרית במידת מה.
ואני לא מחפש את הכמות. אני מחפש את האיכות.
אם אני כותב שירה, אני רוצה להגיע לקהל איכותי של קוראי שירה. 
אם אני כותב ספר מסע על יפן, אני רוצה להגיע לקוראים שיפן רלוונטית עבורם.
עכשיו נכון, בגלל שזה נישתי יש אחלה סיכוי שליפן יהיה הרבה פחות קהל לעומת אם אני אכתוב ספר על פריז.
כי יש המון ישראלים שהיו בפריז.
אז אני צריך להבין לאן אני מכוון וליצור איזשהו תיאום ציפיות מאוד כן ואמיתי ביני לבין עצמי ובעיקר לשחרר את המילה הזאת.
 כשאני פוגש כותבים ואמרים לי "נבו אני רוצה לכתוב רב מכר" אני שם את המשפט הזה בצד.
 אני שואל אותם מה אתם באמת רוצים? למי אתם רוצים להגיע? מה הייתם רוצים שהספר הזה יהפוך להיות?
 כי מבחינתי ספר הוא מקפצה.
 זאת הסיבה שבחרתי לכתוב דווקא ספר ולא פניתי לכל סגנון אחר. 
ספר הוא מקפצה ואני ידעתי שאני רוצה שחיי הבוגרים, הייתי יחסית צעיר, אבל ידעתי שאני רוצה שחיי הבוגרים ינועו במרחבים של אומנות ושל יצירה ושל כתיבה.
 לא ידעתי איך, לא תכננתי את זה לחלוטין אבל זה מה שרציתי וידעתי שהספר יכול לקדם אותי לעבר המקום הזה.
 כי זה באמת מה שריגש אותי מאז ומתמיד.
בתור ילד בן 17 שהיה צופה בסרטים צרפתים ובלגים בלי תרגום גם לא הייתי מבין כלום רק כדי לראות ולחוות כמה שיותר צדדים של אומנות שאני יכול לחוות.
 זאת הייתה הדרך שלי ובאמת ככה היה. 
הספר פותח דלתות.
 התחלתי להכיר כותבים וכותבות, הזמינו אותי להרצאות ולכיתות אומן.
 מעולם לא האמנתי שאני יהיה מורה לכתיבה. 
זה לא משהו שתכננתי, זה לא משהו שחלמתי, זה לא משהו שחשבתי עליו.
 אבל כמו כל דבר בחיים דבר הוביל לדבר הוביל לדבר.
 אבל הדבר הראשון היה כתיבת הספר.
 אז בואו רגע נשים את המילה רב מכר בצד. היא לא רלוונטית והיא יוצרת המון אכזבות בחוויה שלי מכותבים וכותבות שפגשתי.
בואו נשים את זה בצד ונשאל מה מטרה האמיתית? מה הם רוצים שהספר הזה יעורר? איזה שיח הם רוצים שהספר הזה ייצור? עם איזו תחושה רוצים שכל מי שייקרא את הספר יצא?
 כשהייתי מאוד מאוד צעיר עבדתי עם אשת יחסי ציבור זה היה בין הספר הראשון לספר השני שלי.
עבדתי עם אשת יחסי ציבור נפלאה בשם שרה והיא סידרה לי ראיון בגל"צ וזה היה שישי בצהריים אצל יואב גינאי ומאוד התרגשתי.
היא אמרה לי "נבו, תחשוב על המשפט האחד הזה שהיית רוצה שכל מי ששומע את הראיון וכל מי שמאזין לראיון ייקח".
 אז זו השאלה שאני רוצה לשאול כל אחד ואחת מכם.
 כל מי שקורא את היצירה, את הספר שלכם, מה הדבר האחד שהייתם רוצים שהוא ייקח איתו?
הדבר האחד הזה יותר חשוב מכמה עותקים מכרו, לכמה אנשים הספר ייחשף.
 אלא מידת ההשפעה שלנו והטוב שאנחנו רוצים לעשות ולהעביר בעולם.