כתיבה מחוץ לאזור הנוחות, היא מפתח לפריצת גבולות היצירה האישית ולגילוי אזורים חדשים של השראה. כאשר כותבים בוחרים לצאת מהמסלולים המוכרים ולהתנסות בדרכים בלתי צפויות, נפתחים בפניהם אפיקים רעננים של ביטוי ועומק. חציית גבולות הז'אנר, שינוי סגנון כתיבה או התמודדות עם נושאים המעוררים חשש, כל אלה, בונים תהליך המעשיר את הכתיבה ומסיר מחסומים פנימיים.
שלב ראשון, הוא הכרה מודעת באזורי הנוחות האישיים. מומלץ לכותבים, לערוך רשימת נושאים, סגנונות ודמויות אשר בדרך כלל בוחרים בהם באופן אינטואיטיבי, ולזהות את התבניות החוזרות. ברגע שממפים את המוכר, קל יותר לאתגר עצמם לבחור בכיוונים אחרים – אם הם נוטים לכתוב תמיד בגוף ראשון, ניתן לנסות כתיבה בגוף שלישי, אם הם מעדיפים עלילות ריאליסטיות, רצוי להתנסות בז'אנר פנטסטי או אבסורדי.
אחת השיטות האפקטיביות לשבירת מחסומי כתיבה, היא עבודה עם אילוצים מכוונים. ניתן לקבוע לכותבים, מגבלות כמו כתיבה בטווח מילים מוגדר, שימוש בדימויים מהטבע בלבד או תסריט בו אין דיאלוג כלל. הגבלת האפשרויות מאלצת חיפוש פתרונות יצירתיים והגעה למקומות חדשים שלא היו נחשפים בכתיבה חופשית.
שינוי מקום הכתיבה, גם הוא תורם לשבירת המחסומים. כאשר כותבים תמיד באותו חלל, נוצרת תחושת שגרה שעלולה לקבע את המחשבה. יציאה לכתיבה בחוץ, במוזיאון, בספרייה או בבית קפה אחר תספק גירויים חזותיים וקוליים חדשים שיזינו את היצירה באנרגיה רעננה.
עבודה עם תרגילי כתיבה בלתי שגרתיים, פותחת פתח לפריצת גבולות. ניתן לנסות לכתוב מונולוג של דמות בלתי מתקבלת על הדעת, כחפץ דומם או מושג מופשט. כתיבה מנקודת מבט של עץ עתיק או של הזמן עצמו תרחיב את הדמיון ותשחרר את החשיבה ממרחבים מצומצמים.
גם קריאת טקסטים רחוקים מתחום ההתמחות, תורמת רבות להרחבת גבולות הכתיבה. קריאה ביצירות זרות באופיין, תספק השראה לדרכי ביטוי חדשות, תבניות מבניות אחרות ושילובי רעיונות לא צפויים. ספרות זרה, פילוסופיה, מדע פופולרי או כתיבה תיעודית, עשויים כולם להזין את הכתיבה ולפתוח בפני הכותבים עולמות חדשים.
שימוש במדיטציות כתיבה, מסייע לכותבים להתחבר לעומק הלא מודע ולשחרר מחסומים פנימיים. עצימת עיניים, נשימות עמוקות והקשבה פנימית מאפשרים לרעיונות לצוף בצורה חופשית וטבעית. במקום לתכנן מראש, נותנים למילים לזרום ולראות לאן הן מובילות. חיבור כזה למקורות העמוקים של הכתיבה מזרים אנרגיה חדשה לטקסט.
מפגשים עם יוצרים אחרים, גם מתחומים שונים לחלוטין, מספקים פרספקטיבות חדשות המאתגרות את נקודת המבט האישית. שיחה עם צלם, שחקן, אדריכל או רקדן יכולה להעניק מבט רענן על דרכי חשיבה יצירתיות אחרות ולתרום להרחבת גבולות השפה והסיפור.
התמודדות עם פחדים ביצירה, מהווה מנוף עוצמתי לפריצה. כתיבה על נושא המפחיד או מטריד, מאפשרת להתעמת עם מחסום הכתיבה והפיכתם לחומר גלם פואטי. פחדים אישיים, חרדות חברתיות או שאלות קיומיות עמוקות, יכולים להפוך ללב הפועם של היצירה ולהעניק לה כנות עזה.
כדי לשמר את תנועת ההתחדשות, כדאי לכותבים, לקבוע לעצמם אתגרי כתיבה שבועיים המחייבים לגעת בז'אנר בלתי מוכר או בסגנון שטרם כתבו בו עד כה. כך הופכת שבירת אזור הנוחות להרגל יצירתי קבוע המזין את המלאכה ומרחיב בהתמדה את מנעד הביטוי.
סיכום
כך משתחררים ממחסומי הכתיבה – מזהים את המוכר, מגדירים מגבלות יצירתיות חדשות, משנים סביבה, לומדים מאחרים ומתמודדים באומץ עם אזורים בלתי נודעים. כתיבה מחוץ לאזור הנוחות, איננה רק טכניקה אלא דרך חיים של יצירה מתחדשת, המביאה לכתיבה חיה, מפתיעה ובעלת עומק בלתי צפוי.
