מפגש בין מוזיקה לכתיבה יוצרת, מעורר מרחב בלתי נדלה של רגשות, זיכרונות ותמונות פנימיות. כשמאזינים למנגינה, משהו בגוף משתנה, קצב הנשימה, הדופק, המחשבות. הצלילים חודרים לעומק הרגש ומאפשרים להעלות מילים שעד לאותו רגע לא היו נגישות. יצירתיות, נולדת ברגעים בהם המילים רוקדות עם המנגינה, והכתיבה מקבלת תנועה חיה.

האזנה מודעת יוצרת כתיבה מחוברת

כדי למצות את פוטנציאל הכתיבה מתוך מוזיקה, חשוב להאזין לא באופן פסיבי אלא מתוך כוונה. יש לשבת עם דף פתוח, לעצום עיניים למספר רגעים, ולבחור יצירה המעוררת תגובה רגשית. לא חייבים להבין את המילים או לזהות את הסגנון, כל עוד משהו בפנים מגיב, השלב הבא הוא לתת למילים לצאת.

כתיבה אסוציאטיבית כתגובה לצליל

מומלץ, להתחיל בכתיבה אסוציאטיבית של חמש עד עשר דקות. לתת ליד לכתוב ללא הפסקות. ולהקשיב לכל מחשבה, דימוי או תחושה המגיחה, מבלי לחשוב אם היא נכונה או ברורה. המטרה, היא לתפוס את התחושות אשר מעוררת המוזיקה בלי מסננים. לעתים, נולדות דמויות, מצבים דרמטיים או אף משפטי מפתח לשיר חדש.

שימוש בקצב לבניית מבנה טקסטואלי

לקצב, תפקיד מובהק ביצירה. כשכותבים תוך כדי האזנה למוזיקה קצבית, ניתן להרגיש כיצד הטקסט מקבל דופק פנימי. יש כותבים המוצאים כי מוזיקה אלקטרונית עוזרת להם לשמור על שטף, בעוד מוזיקה קלאסית יוצרת אצלם טקסטים ארוכים ומורכבים יותר. שימוש בקצב יכול לשמש ככלי עריכה, כל פסקה יכולה להיות תיבה, כל סצנה יכולה להיות פרק מוזיקלי עם התחלה, שיא וסיום.

מוזיקה כסנונית לזיכרונות

לעתים קרובות, מוזיקה מחזירה לרגעים מהעבר. ריח ים, תחנת אוטובוס בתיכון, נשיקה ראשונה או ריב עם הורים. תחושת הזמן מתמוססת, ומה שנשמע כקובץ MP3 פשוט הופך לשער רגשי. חשוב לא לפחד מהזיכרונות שעולים, אלא לכתוב מהם, עליהם, דרכם. אלה בדיוק החומרים מהם עשויה כתיבה אמיצה.

בחירת סגנון מוזיקלי לפי סוג הכתיבה

כשכותבים סיפור רומנטי, מוזיקת ג'אז איטית עשויה להרחיב את הדמיון הרגשי. כשעובדים על פואמה אפלה, מוזיקה אפוקליפטית או פס קול של סרט עשויים להוסיף דרמה פנימית. ניתן גם לשחק עם קונטרסט, לכתוב טקסט עצוב תוך כדי שמיעת שירים שמחים. הפער הנוצר עשוי להוליד עומק מפתיע.

תרגילים מומלצים לכתיבה מוזיקלית

• בחרו שיר אהוב, וכתבו סיפור קצר המתרחש בתוך השיר, בין הצלילים, בין השורות.
• עצרו שיר באמצע, וכתבו מה לדעתכם אמור לקרות בהמשך, כמו נבואה מוזיקלית.
• הקשיבו ליצירה אינסטרומנטלית, ולתארו את הדמות המנגנת אותה, מי היא? מה הסיפור שלה?

שימוש בפסקול לאורך תהליך הכתיבה

ישנם כותבים, היוצרים לעצמם פלייליסט קבוע לכל פרויקט כתיבה. בכך, הם מקשרים בין מוזיקה לזיכרון יצירתי, וחזרה לאותם שירים, מחזירה אותם מייד למצב הכתיבה. ככל שההרגל מתפתח, כך קל יותר להיכנס לזון.

סיום פתוח לצלילים פתוחים

מוזיקה, אינה מספקת תשובות. היא פותחת דלתות. תפקיד הכותבים הוא לעבור בדלתות אלה, לפעמים גם לצעוד בחושך ולגעת במבעבע מתחת לפני השטח. בעזרת האוזן הפנימית והחיצונית, ניתן להפוך כל יצירה מוזיקלית לטריגר עמוק לכתיבה יוצרת המדברת בגוף, בלב ובמילים.