כתיבה אינטואיטיבית לשירה, פותחת צוהר אל תהליך יצירתי משוחרר, בו המילים אינן נולדות מתוך תכנון מחושב אלא מתוך זרימה טבעית של מחשבות. כאשר כותבים משאירים מאחוריהם תבניות סדורות ופורמליות, הם מעניקים לעצמם חירות לחקור רגשות, מחשבות ודימויים ללא מחסומים פנימיים. כתיבה אינטואיטיבית לשירה, אינה כתיבה חסרת מבנה, אלא תהליך המאפשר למבנה להיבנות מתוך הדחף הפנימי של המילים עצמן.
שלב ראשון בכתיבה אינטואיטיבית, הוא ניתוק מודע מן הרצון לשלוט בתוצאה הסופית. אין צורך לחשוב מראש על מבנה השיר, חריזה או תבנית סדורה. יש לפתוח הדלת לרעיונות חופשיים ולאפשר לכל מילה שעולה להשתלב על הדף, מבלי לבקרה או לעצור את זרימתה. הכתיבה נעה במקצב פנימי המוכתב, לא על ידי החוקים, אלא על ידי תחושת הבטן והלב.
מומלץ, להתחיל מתרגול חימום קצר: כתיבה חופשית של מספר דקות ברצף, מבלי לעצור ומבלי למחוק. תרגיל זה משחרר את התודעה מן המגבלות הרגילות ומאפשר כניסה חלקה למצב זרימה יצירתית. גם אם המילים הראשונות נראות אקראיות או לא ברורות, יש לתת להן להוביל אל עומק שלא תמיד גלוי במבט ראשון.
בעת הכתיבה, כדאי לשים לב לתחושות הגוף ולרשמים החושיים המלווים את הרגע. הרוח על העור, אור השמש המרצדת, צלילים רחוקים, אלה יכולים לחדור אל השיר ולהעניק לו ממד חושי חי ומידי. שירה אינטואיטיבית, ניזונה מחושים ורגשות המבעבעים מתחת לפני השטח ומעניקים לטקסט חיות עזה.
אין צורך לחפש משמעות ברורה, בזמן הכתיבה. המשמעות צומחת בהדרגה מתוך צירופי המילים והדימויים שהופכים אט אט למארג פיוטי בעל קצב פנימי משלו. לעתים, רק בקריאה שנייה או שלישית, מתגלה הקשר בין השורות, ולעתים, המשמעות נשארת פתוחה. פתיחות זו עצמה היא לב השיר.
חשוב, לאפשר חזרתיות טבעית. כאשר כותבים אינטואיטיבית, לעתים, מילים או ביטויים חוזרים מעצמם, כפעימות לב, מכתיבות את הקצב הפנימי של השיר. יש לחבק חזרות אלה, שכן הן משקפות את הדופק הרגשי של הכתיבה ומעניקות לטקסט מוסיקליות אורגנית.
דימויים, נולדים באופן בלתי צפוי. במקום לנסות ללטש או לחפש דימוי "נכון", יש לתת לדימויים לצוף באופן ספונטני. לעתים, עולה דימוי ייחודי שאין לו הסבר מידי, אך הוא נושא בחובו עוצמה רגשית המזמינה את הקוראים לגלות בו רבדים נוספים.
כתיבה אינטואיטיבית, מאפשרת לשלב בין נושאים שלא היו מתחברים בתכנון מוקדם. תמונות טבע משתלבות עם זיכרונות ילדות, תחושות רגעיות נפגשות עם מחשבות פילוסופיות, והכול מתמזג לכדי טקסט עשיר ורב-שכבתי. אין הכרח למצוא קוהרנטיות מידית, הכאוס הראשוני מהווה חלק בלתי נפרד מהקסם של התהליך.
לאחר השלמת כתיבת הגל הראשון של השיר, מומלץ להניח את הטקסט בצד לזמן קצר, ולאחר מכן לשוב אליו בעיניים רעננות. בקריאה מחודשת, ניתן לגלות מבנים פנימיים שהתהוו באופן טבעי, לזהות חוטי מחשבה סמויים וללטש בעדינות מבלי לפגוע בזרימה המקורית והחופשית.
מוזיקה, מהווה ליווי מצוין לכתיבה אינטואיטיבית. מנגינות ללא מילים, צלילים טבעיים או תווים החוזרים על עצמם יכולים לשמש רקע תומך המחזק את הקצב הפנימי של המילים. צלילים, פותחים מרחב רגשי נוסף ומאפשרים למילים לצוף באופן טבעי מתוך תדר אחר של מחשבה.
סיכום
כך נולדת שירה אינטואיטיבית, מתוך הקשבה פנימית עמוקה, שחרור מן הצורך לשלוט, פתיחת ערוץ חופשי בין הרגש למילים וכתיבה המקבלת עצמה כפי שהיא. בתהליך זה, מתגלים רגעי אמת נדירים, בהם השפה עוקפת את המודעות ומצליחה לגעת בלב הקוראים בעוצמה חיה ונושמת.
