לפרטים נוספים

Office@nevorozi.co.il

משרדינו

החרושת 18, רמת השרון

איך לכתוב ספר ראשון?

כותבים ויוצרים רבים פונים אליי בשאלה הגדולה – איך לכתוב ספר ראשון?
במאמר הבא נתמקד בכתיבה מתארת ונגלה מה הם היתרונות הברורים בשימוש בכתיבה תיאורית ומדוע סגנון הכתיבה הוא כלי חשוב והכרחי, כשאנחנו ניגשים למלאכת הכתיבה של ספר הביכורים שלנו.

מטרתה העיקרית של הכתיבה המתארת היא בפשטות לתאר. לתאר את הדמויות, המקומות, הריחות והטעמים שאנחנו רואים בדמיוננו.
כותבים רבים שניגשים לכתוב ספר ראשון, נרתעים מתיאורים בשלבי הכתיבה הראשוניים, ברוב המקרים מתוך פחד לשעמם את הקורא ולאבד את תשומת לבו. יש לציין שאותו פחד הוא טבעי והגיוני לחלוטין בתהליך הכתיבה, ואם גם אתם מרגישים או הרגשתם כך, סימן שאתם במקום חיובי וחושבים על טובת הקורא לפני הכל.

אין נוסחה מושלמת לכתיבה מתארת, אך יש שלושה דגשים חשובים לתהליך הכתיבה:

הדגש הראשון:
הדגש הראשון והחשוב ביותר הוא לא לחפש חוקיות בכתיבה המתארת. יש לזכור שהתהליך תלוי אך ורק בתחושת הבטן הפנימית שלכם ככותבים ולא תמצאו נוסחה ברורה, שלפיה נקבע (לצורך העניין) שעל כל שלושה משפטים סיפוריים שתכתבו, מומלץ להוסיף משפט נוסף שיתאר את הסיטואציה.
דווקא ההפך הוא הנכון, ורק תחושת הבטן שלכם תדע להדריך אתכם האם תיארתם מספיק או האם יש צורך בהרחבת התיאורים.
כותבים רבים בתחילת הדרך מעט נזהרים בתיאורים (אני אוהב להשתמש במילה 'מתקמצנים') ולכן העצה שלי היא פשוטה – תשחררו את המחשבות עד כמה שניתן, ותרגישו חופשיים לנדב פרטים.

הדגש השני:
כשאנחנו ניגשים לכתוב ספר ראשון, אנחנו שואפים למשוך את הקורא לתוך הסצנות בשתי ידיים. אני נוהג לספר בסדנאות הכתיבה שלי שאם זכיתם לספר סיפור מרתק עם התחלה, אמצע וסוף ברורים, הצלחתם למשוך את הקורא לתוך הסיפור ביד אחת. אך ברגע שתתחילו לתאר ותצליחו לגרום לקוראים להרגיש שהם ממש נמצאים בתוך הסצנה או הסיטואציה, תמשכו את הקורא בשתי ידיים לתוך הסיפורים שלכם.
יש לזכור שבסופו של יום, קיים פער רחב בין התמונות שאתם ככותבים רואים בדמיונכם, ובין הדרך שבה אתם מצליחים להעביר אותן לקורא. כתיבה מתארת היא הצינור הראשי שמחבר בין הנקודות.

הדגש השלישי:
הדגש הבא הוא שימוש בחמשת החושים ולשם כך, נעבור לשיעור קטן בפיזיולוגיה ונשאל את השאלה – מה הם חמשת החושים?
1. חוש השמיעה – מה הדמויות שלי שומעות?
2. חוש הראייה – מה גיבורי העלילה שלי רואים לנגד עיניהם בכל סצנה?
3. חוש המישוש – האם הדמויות שלי מרגישות קור או חום? האם כואב להן? מה הדמויות מרגישות?
4. חוש הטעם – האם הגיבורים שלי משתמשים בחוש הטעם בסצנה מסוימת?
5. חוש הריח – במידה והדמות הראשית בסיפור מבשלת ארוחת ערב, האם עצרתי לרגע לתאר את ריח הבישולים המהפנט?
לפניכם המלצת הזהב שלי: כאשר אתם שואפים לכתוב ספר ראשון, חשוב בכל סצנה לשאול את עצמי – האם הצלחתי להעביר לקורא את תחושותיה של הדמות בסצנה?
במידה וגיבור העלילה מטפס על הר החרמון, האם עצרתי לרגע לתאר את הנופים המרהיבים וההרריים שנגלו אל מול עיניו? אילו גיבורת העלילה שלי מאזינה לנגינתנו של בטהובן, האם ניסיתי להעביר לקורא את הצלילים הקלאסיים שהיא שומעת?
חשוב להוסיף שאין צורך ואפילו מומלץ שלא לתאר את כל חמשת החושים בכל סצנה וסצנה, אך בו זמנית יש לשאול את עצמנו תמיד, האם תיארתי מספיק?

לסיכום, לאחר שקיבלתי את ההחלטה לכתוב ספר ראשון, עכשיו אנחנו עוברים משלב החלום לשלב המציאות.
בסדנאות הכתיבה אני חוזר שוב ושוב על כך שהפער בין חלום לבין הגשמתו הוא תכנית פעולה ברורה, וללא תכנית, החלום עלול להישאר במגירה במשך שנים רבות וארוכות.
שימוש כתיבה מתארת יכול לסייע לכם להפוך את החלום למציאות, ולמשוך את הקורא בשתי ידיים לעומק הסיפורים שלכם.

אני מזמין אותך בחינם וללא עלות לסדנת הכתיבה החגיגית שלי!
הסדנה מתחילה בעוד...

ימים
שעות
דקות
שניות