המצאת שפה חדשה בספר פנטזיה, היא משימה המצריכה שילוב בין דמיון חסר גבולות לבין הבנת מבנה לשוני בסיסית. מתחילים בבחירת מטרה לשפה: האם השפה אמורה לשמש אומה שלמה, כת סודית, שבט עתיק או מין אחר לגמרי? המטרה תכתיב את רמת המורכבות ואת אופי השפה.
תחילה, יש לקבוע את צלילה הכללי של השפה. מחליטים אם רוצים שפה רכה וזורמת, שפה חותכת ומקוטעת או אולי שפה מוזיקלית המזכירה שירה. חשוב לחשוב על מנגינת הדיבור: צלילים גבוהים או נמוכים, מקצב דיבור מהיר או איטי. קביעת הצליל תסייע בשמירת עקביות ותקל על המצאת מילים חדשות.
לאחר מכן יש להחליט על מבנה הדקדוק. ניתן לשאול: האם יש לשפה זמנים כמו עבר, הווה ועתיד? האם יש בה הטיות שונות למין ומספר? האם קיימת בנייה של משפטים בסדר שונה מהשפה העברית? בחירת חוקי דקדוק ייחודיים תיצור תחושת אותנטיות ותמנע מן השפה להרגיש כאוסף מקרי של מילים.
מומלץ, להתחיל בהמצאת מילים בסיסיות, מילים המתארות דברים יומיומיים כמו: אוכל, מים, אש, בית, שמיים, אהבה ומוות. אחר כך מרחיבים את המילון עם פעלים שימושיים כמו: לרוץ, לדבר, לאכול ולחלום. בהמשך, יוצרים מילים מופשטות יותר המתארות רגשות, רעיונות ומושגים תרבותיים ייחודיים.
דרך טובה להמצאת מילים היא בחירת מספר צלילים עיקריים החוזרים על עצמם בשפה ובניית המילים סביבם. לדוגמה, אם מחליטים שהצלילים "ק" ו"ע" ישלטו בשפה, יוצרים מילים כמו "קעה", "עקיר" או "קעמון". שימוש עקבי בצלילים אלו ייצרו תחושת רציפות ומובנות פנימית גם כאשר מדובר בשפה מומצאת.
בניית מערכת כתיבה ייחודית, מוסיפה רובד נוסף לעולם הפנטזיה. ניתן להמציא אלפבית חדש, סמלים גרפיים או מערכת כתב פיקטוגרפית. אין צורך להמציא כתב שלם אם אין בכך צורך עלילתי, אך גם הצגה חלקית של כתיבה ייחודית תתרום לאמינות.
כדי לשלב את השפה החדשה בצורה טבעית בסיפור, יש להציגה בהדרגה. כדאי להתחיל במילים בודדות בתוך משפטים רגילים, כאשר ההקשר עוזר לקוראים להבין משמעותן. בהמשך ניתן לשלב משפטים שלמים או דיאלוגים קצרים, בליווי רמזים להבנתם דרך פעולות הדמויות.
יש לתת דגש על תרבות הדוברים. שפה אינה נוצרת בחלל ריק, היא מושפעת מהסביבה, מההיסטוריה ומאמונותיהם של הדוברים. האם העם הדובר את השפה סוגד לטבע? האם הם עם של לוחמים? האם יש להם פחדים קדומים המטביעים חותם בשפתם? פרטים אלו ישפיעו על מבחר המילים ועל האופן בו הדוברים משתמשים בשפתם.
לעתים, כדאי לשבור את הציפיות וליצור שפה המתנהגת שונה מן השפות המוכרות. למשל, שפה בה אין הבחנה בין עבר לעתיד, או שפה בה כל מילה מייצגת רעיון שלם במקום אובייקט בודד. רעיונות כאלה יוצרים תחושת זרות ומחזקים את תחושת העולם החדש.
תהליך בניית שפה דורש גם תרגול. כדאי לנסות לכתוב משפטים שלמים, קטעי דיאלוג או שירים קצרים בשפה החדשה. תרגול כזה יחשוף בעיות מבניות ויסייע בליטוש נוסף של השפה.
סיכום
כאשר השפה נראית מגובשת ומובנת, יש ליצור מילון קצר שיכלול מילים נפוצות, חוקי דקדוק בסיסיים ודוגמאות שימוש. מילון מסוג זה, לא רק יעזור לשמור על עקביות במהלך הכתיבה, אלא יהפוך גם לאוצר מיוחד, אותו ניתן להציג לקוראים.
