אז איך כותבים בירושלמית?
האם שמעתם בעבר על סינדרום ירושלים? מדובר בתופעה מיוחדת, אשר אותה חווה תייר הנמצא בירושלים ומשוכנע שיש לו כוחות אלוהיים ומשיחיים.
תופעה זו הינה מקרה פרטי של מחשבות שווא ושיגעון גדלות, המובילים פעמים רבות לאשפוז בבית חולים לבריאות הנפש.

ירושלים היא עיר יוצאת דופן ומדהימה. בעלת עוצמות חזקות וקדושה לשלוש הדתות. היא עיר רוחנית מאוד, עבורנו הישראלים, היא בעלת משמעות היסטורית ורגשית רבה. אי לכך, אך טבעי שנפשם של משוררים וסופרים רבים נקשרה לעיר מיוחדת זו.

דרך אגב, חשוב לי לציין שאני מעביר תהליכי ליווי נפלאים עבור כותבים וכותבות מוכשרים.

כותבים בירושלמית עם נעמי שמר

כלת פרס ישראל, כתבה והלחינה מאות שירים, אך שירה הנודע ביותר ללא ספק הוא ירושלים של זהב.
השיר נולד בעקבות בקשת ראש עיריית ירושלים קולק מגיל אלדמע, לשיר מיוחד לכבוד עירו לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשכ"ז 1967. אלדמע פנה לנעמי שמר שכתבה את מילות השיר, שבוצע על יד שולי נתן.

"אויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה.
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך אני כינור…."

אחרי המלחמה כתבה שמר בית חדש על השיבה לעיר העתיקה והר הבית. השיר הפך למעין המנון ורבים הציעו להחליף את "התקווה", "בירושלים של זהב". מצד שני, היו גם מבקרים שטענו כנגד ההתעלמות מערביי ישראל.
לימים, נעמי שמר הואשמה בגניבת הלחן של השיר, שמר נפגעה מאוד והכחישה, אך בהיותה על ערש דווי הודתה כי ייתכן והושפעה מלחן באסקי, והיא מתנצלת על כך.

כותבים בירושלמית דרך עיניו של עמוס עוז

עמוס עוז נולד בירושלים והתגורר בה עד שעבר לקיבוץ חולדה ואחר כך לערד.
בספריו "מיכאל שלי" ו"סיפור על אהבה וחושך" אנו זוכים, להכיר את ירושלים על סימטאותיה הצרים ורחובותיה המפותלים. דרך עינו של עוז אנו לומדים להכיר את העיר קשת היום, ורבת הניגודים.
עוז היה ממתנגדי הבית החדש שכתבה נעמי שמר לשיר ירושלים של זהב".
יום אחרי מלחמת ששת הימים פרסם פרסם מאמר שסימן את ראשית השבר בין הימין והשמאל.

כותבים בירושלמית – סייד קשוע

עיתונאי, סופר, ותסריטאי, סייד אמנם לא נולד בירושלים אך הוא חי ונושם את העיר בטוריו ובספריו.
סייד קשוע מספר סיפור ירושלמי אך למעשה מספר את סיפורה של החברה הישראלית-ערבית. בשפתם המיוחדת המשלבת עברית וערבית כפי שרק אזרחיה הערבים של ישראל מדברים, מלא בהומור עצמי וציניות וביקורת על המתרחש כאן.

בין ספריו: ערבים רוקדים, גוף שני יחיד, ועקוב אחרי שינויים.
כמו כן, הסדרה המצליחה עבודה ערבית העוסקת ביחסי ערבים-יהודים בירושלים וסביבותיה. נישואים מעורבים, שכנות של יהודים וערבים ועוד… בשנים האחרונות קשוע עקר את מגוריו מישראל לארצות הברית.

לסיכום, במאמר זה הצגתי דוגמאות ליוצרים שירושלים הייתה המושא ליצירתם, במאמר קודם כתבתי על דוגמאות ליוצרים שכתבו על העיר תל-אביב.
ירושלים עיר הקודש האחת והיחידה, הכותל המערבי, כיפת הסלע, כנסיית הקבר, העיר העתיקה… ומנגד תל-אביב חופים, חיי לילה, עיר ללא הפסקה, שדרות רוטשילד, שווקים.
לכל עיר היופי החן והייחוד שלה, והיכן הלב שלכם נמצא?