מסלול 12 שבועות לכתיבת ספר ביכורים
יש ספר שמלווה אותך כבר שנים.
לפעמים הוא מופיע כרעיון קטן לפני השינה.
לפעמים כדמות שלא עוזבת.
לפעמים כזיכרון שמבקש מקום.
ולפעמים כתחושה עמומה שקשה להסביר במילים, אבל אי אפשר להתעלם ממנה.
אתה אומר לעצמך שיום אחד תתפנה אליו.
כשיהיה יותר זמן.
כשיהיה פחות לחץ.
כשיהיה ברור יותר איך להתחיל.
אבל השבועות הופכים לחודשים.
החודשים הופכים לשנים.
והספר נשאר במקום שבו ספרים שלא נכתבים חיים בדרך כלל: בתוך הראש.
12 שבועות לכתיבת ספרך נולד עבור הרגע בו מחליטים להפסיק לחכות.
זהו מסע ליווי אישי בן שלושה חודשים, אחד על אחד, שנועד לעזור לך להפוך רעיון, חלום או התחלה מהוססת לספר שנמצא סוף סוף בתנועה.
לא מסע של לחץ.
לא מרוץ להספיק.
לא הבטחות נוצצות על רב מכר בתוך שלושה חודשים.
אלא תהליך אנושי, עמוק ומדויק, שמאפשר לספר לקבל מקום אמיתי בתוך החיים שלך.
כי בסופו של דבר, רוב האנשים לא נכשלים בכתיבה בגלל חוסר כישרון.
הם נכשלים כי הם נשארים לבד עם החלום.
נעים מאוד, שמי נבו רוזי
אני סופר, מנחה סדנאות כתיבה ומלווה ספרותי.
מחבר שני רבי מכר והמשימה שלי בעולם היא להגשים חלומות כתיבה בעזרת הכלים הנכונים.
בעשור האחרון, בית הספר לכתיבה שייסדתי, ליווה מאות כותבים ויוצרים בתהליך ההגשמה שלהם. ספריי נמכרו עד היום ביותר מ-30,000 עותקים וזכו לחשיפה רחבה עם המלצות בגופי התקשורת המובילים: Ynet, מעריב, ידיעות אחרונות, הארץ, גל”צ, מאקו ועוד.
מה קורה במהלך 12 השבועות?
התהליך הזה בנוי כמסע.
לא מסע ליניארי ומושלם.
אלא מסע אמיתי, כזה שיש בו התרגשות, ספקות, פריצות דרך, עצירות ורגעים שבהם נדמה שהספר מוביל אותך יותר משאתה מוביל אותו.
בכל שבוע מתקדמים עוד צעד.
עוד שכבה.
עוד גילוי.
עד שהספר מפסיק להיות רעיון רחוק והופך לחלק מהמציאות שלך.
שבועות 1-3 | לשמוע את הקריאה של הספר
לפני שמתחילים לרוץ קדימה, עוצרים.
שואלים מה באמת מבקש להיכתב כאן.
מה מושך אותך אל הספר הזה.
למה דווקא הסיפור הזה חוזר שוב ושוב.
מה יש בו שאתה עדיין לא יודע.
זהו שלב של גילוי.
של הקשבה.
של מציאת הלב הפועם שמתחת לכל הרעיונות.
כשהלב הזה מתבהר, הכתיבה מפסיקה להיות משימה.
היא הופכת למסע שיש לו משמעות.
שבועות 4-6 | לבנות את הדרך
כעת מתחילים לתת לספר צורה.
הדמויות מקבלות עומק.
האירועים מתחברים.
הזיכרונות מסתדרים.
המסר מתחדד.
לא כדי לכלוא את היצירה בתוך תכנית נוקשה.
אלא כדי שתוכל לצעוד קדימה בביטחון.
כמו מטייל שיוצא למסע ארוך עם מפה טובה בכיס.
שבועות 7-9 | להיכנס אל תוך הכתיבה
זה השלב בו משהו משתנה.
הספר מתחיל לנשום.
המילים מצטברות.
העמודים מתמלאים.
רעיונות שהיו מופשטים הופכים לסצנות חיות.
וככל שמתקדמים, נוצרת גם מערכת יחסים חדשה עם הכתיבה עצמה.
פחות תלות במוזה.
פחות המתנה לרגע המושלם.
יותר אמון בתהליך.
יותר תנועה.
שבועות 10-11 | לעבור דרך המחסומים
כמעט כל כותב פוגש את הרגע הזה.
הרגע בו מופיעים הספקות.
אולי אני לא מספיק טוב.
אולי אף אחד לא ירצה לקרוא את זה.
אולי עדיף להתחיל מחדש.
במקום לברוח מהרגעים האלה, אנחנו פוגשים אותם.
מבינים אותם.
לומדים לעבוד איתם.
כי המטרה איננה להפוך לאדם שלא מפחד.
המטרה היא ללמוד לכתוב גם כשהפחד נמצא בחדר.
שבוע 12 | לראות את הדרך שנפתחה
בסיום התהליך עוצרים לרגע ומביטים לאחור.
רואים כמה דרך נעשתה.
כמה מילים נכתבו.
כמה בהירות נוצרה.
וכמה קרוב הספר נמצא היום ביחס לרגע שבו התחלנו.
חלק מהמשתתפים יסיימו עם טיוטה משמעותית.
חלק עם שלד מלא.
חלק עם עשרות אלפי מילים.
אבל כולם יוצאים עם משהו עמוק יותר.
הידיעה שהספר כבר איננו חלום רחוק.
הוא קיים.
הוא חי.
והוא סוף סוף נמצא בתנועה.
אולי הספר לא צריך עוד שנה.
אולי הוא צריך 12 שבועות.
12 שבועות של מסגרת.
12 שבועות של ליווי.
12 שבועות שבהם מישהו הולך איתך בדרך.
כי לפעמים כל מה שמפריד בין אדם שחולם לכתוב ספר לבין אדם שכותב ספר…
הוא הרגע שבו הוא מחליט להתחיל.